Ezekiel 35
1 Moreover the word of the LORD came unto me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 'Son of man, set thy face against mount Seir, and prophesy against it,
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו |
3 and say unto it: Thus saith the Lord GOD: Behold, I am against thee, O mount Seir, and I will stretch out My hand against thee, and I will make thee most desolate.
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה |
4 I will lay thy cities waste, and thou shalt be desolate; and thou shalt know that I am the LORD.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה |
5 Because thou hast had a hatred of old, and hast hurled the children of Israel unto the power of the sword in the time of their calamity, in the time of the iniquity of the end;
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב--בעת אידם בעת עון קץ |
6 therefore, as I live, saith the Lord GOD, I will prepare thee unto blood, and blood shall pursue thee; surely thou hast hated thine own blood, therefore blood shall pursue thee.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך |
7 Thus will I make mount Seir most desolate, and cut off from it him that passeth through and him that returneth.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב |
8 And I will fill his mountains with his slain; in thy hills and in thy valleys and in all thy streams shall they fall that are slain with the sword.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם |
9 I will make thee perpetual desolations, and thy cities shall not return; and ye shall know that I am the LORD.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה (תשובנה) וידעתם כי אני יהוה |
10 Because thou hast said: These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess it; whereas the LORD was there;
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה--וירשנוה ויהוה שם היה |
11 therefore, as I live, saith the Lord GOD, I will do according to thine anger and according to thine envy, which thou hast used out of thy hatred against them; and I will make Myself known among them, when I shall judge thee.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך |
12 And thou shalt know that I the LORD have heard all thy blasphemies which thou hast spoken against the mountains of Israel, saying: They are laid desolate, they are given us to devour.
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה (שממו) לנו נתנו לאכלה |
13 And ye have magnified yourselves against Me with your mouth, and have multiplied your words against Me; I have heard it.
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי |
14 Thus saith the Lord GOD: When the whole earth rejoiceth, I will make thee desolate.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך |
15 As thou didst rejoice over the inheritance of the house of Israel, because it was desolate, so will I do unto thee; thou shalt be desolate, O mount Seir, and all Edom, even all of it; and they shall know that I am the LORD.
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה--כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה |
