Ezekiel 2
1 And He said unto me: 'Son of man, stand upon thy feet, and I will speak with thee.'
| ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך |
2 And spirit entered into me when He spoke unto me, and set me upon my feet; and I heard Him that spoke unto me.
| ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי |
3 And He said unto me: 'Son of man, I send thee to the children of Israel, to rebellious nations, that have rebelled against Me; they and their fathers have transgressed against Me, even unto this very day;
| ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל--אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה |
4 and the children are brazen-faced and stiff-hearted, I do send thee unto them; and thou shalt say unto them: Thus saith the Lord GOD.
| והבנים קשי פנים וחזקי לב--אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה |
5 And they, whether they will hear, or whether they will forbear — for they are a rebellious house — yet shall know that there hath been a prophet among them.
| והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה--וידעו כי נביא היה בתוכם |
6 And thou, son of man, be not afraid of them, neither be afraid of their words, though defiers and despisers be with thee, and thou dost dwell among scorpions; be not afraid of their words, nor be dismayed at their looks, for they are a rebellious house.
| ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה |
7 And thou shalt speak My words unto them, whether they will hear, or whether they will forbear; for they are most rebellious.
| ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה |
8 And thou, son of man, hear what I say unto thee: be not thou rebellious like that rebellious house; open thy mouth, and eat that which I give thee.'
| ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך--אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך--ואכל את אשר אני נתן אליך |
9 And when I looked, behold, a hand was put forth unto me; and, lo, a roll of a book was therein;
| ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר |
10 and He spread it before me, and it was written within and without; and there was written therein lamentations, and moaning, and woe.
| ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי |
