Ezekiel 12
1 The word of the LORD also came unto me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 'Son of man, thou dwellest in the midst of the rebellious house, that have eyes to see, and see not, that have ears to hear, and hear not; for they are a rebellious house.
| בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו--כי בית מרי הם |
3 Therefore, thou son of man, prepare thee stuff for exile, and remove as though for exile by day in their sight; and thou shalt remove from thy place to another place in their sight; it may be they will perceive, for they are a rebellious house.
| ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם--אולי יראו כי בית מרי המה |
4 And thou shalt bring forth thy stuff by day in their sight, as stuff for exile; and thou shalt go forth thyself at even in their sight, as when men go forth into exile.
| והוצאת כליך ככלי גולה יומם--לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה |
5 Dig thou through the wall in their sight, and carry out thereby.
| לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו |
6 In their sight shalt thou bear it upon thy shoulder, and carry it forth in the darkness; thou shalt cover thy face, that thou see not the ground; for I have set thee for a sign unto the house of Israel.'
| לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא--פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל |
7 And I did so as I was commanded: I brought forth my stuff by day, as stuff for exile, and in the even I digged through the wall with my hand; I carried out in the darkness, and bore it upon my shoulder in their sight.
| ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם |
8 And in the morning came the word of the LORD unto me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר |
9 'Son of man, hath not the house of Israel, the rebellious house, said unto thee: What doest thou?
| בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה |
10 Say thou unto them: Thus saith the Lord GOD: Concerning the prince, even this burden, in Jerusalem, and all the house of Israel among whom they are,
| אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם |
11 say: I am your sign: like as I have done, so shall it be done unto them — they shall go into exile, into captivity.
| אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו |
12 And the prince that is among them shall bear upon his shoulder, and go forth in the darkness; they shall dig through the wall to carry out thereby; he shall cover his face, that he see not the ground with his eyes.
| והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ |
13 My net also will I spread upon him, and he shall be taken in My snare; and I will bring him to Babylon to the land of the Chaldeans; yet shall he not see it, though he shall die there.
| ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות |
14 And I will disperse toward every wind all that are round about him to help him, and all his troops; and I will draw out the sword after them.
| וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם |
15 And they shall know that I am the LORD, when I shall scatter them among the nations, and disperse them in the countries.
| וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות |
16 But I will leave a few men of them from the sword, from the famine, and from the pestilence; that they may declare all their abominations among the nations whither they come; and they shall know that I am the LORD.'
| והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה |
17 Moreover the word of the LORD came to me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
18 'Son of man, eat thy bread with quaking, and drink thy water with trembling and with anxiety;
| בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה |
19 and say unto the people of the land: Thus saith the Lord GOD concerning the inhabitants of Jerusalem in the land of Israel. They shall eat their bread with anxiety, and drink their water with appalment, that her land may be desolate from all that is therein, because of the violence of all them that dwell therein.
| ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה |
20 And the cities that are inhabited shall be laid waste, and the land shall be desolate; and ye shall know that I am the LORD.'
| והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה |
21 And the word of the LORD came unto me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
22 'Son of man, what is that proverb that ye have in the land of Israel, saying: The days are prolonged, and every vision faileth?
| בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון |
23 Tell them therefore: Thus saith the Lord GOD: I will make this proverb to cease, and they shall no more use it as a proverb in Israel; but say unto them: The days are at hand, and the word of every vision.
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון |
24 For there shall be no more any vain vision nor smooth divination within the house of Israel.
| כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק בתוך בית ישראל |
25 For I am the LORD; I will speak, what word soever it be that I shall speak, and it shall be performed; it shall be no more delayed; for in your days, O rebellious house, will I speak the word, and will perform it, saith the Lord GOD.'
| כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה |
26 Again the word of the LORD came to me, saying:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
27 'Son of man, behold, they of the house of Israel say: The vision that he seeth is for many days to come, and he prophesieth of times that are far off.
| בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא |
28 Therefore say unto them: Thus saith the Lord GOD: There shall none of My words be delayed any more, but the word which I shall speak shall be performed, saith the Lord GOD.'
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה |
