2 Chronicles 18
1 Now Jehoshaphat had riches and honour in abundance; and he allied himself with Ahab by marriage.
| ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב |
2 And after a lapse of years he went down to Ahab to Samaria. And Ahab killed sheep and oxen for him in abundance, and for the people that were with him, and persuaded him to go up with him to Ramoth-gilead.
| וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד |
3 And Ahab king of Israel said unto Jehoshaphat king of Judah: 'Wilt thou go with me to Ramoth-gilead?' And he answered him: 'I am as thou art, and my people as thy people; and we will be with thee in the war.'
| ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי--ועמך במלחמה |
4 And Jehoshaphat said unto the king of Israel: 'Inquire, I pray thee, at the word of the LORD today.'
| ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה |
5 Then the king of Israel gathered the prophets together, four hundred men, and said unto them: 'Shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?' And they said: 'Go up; for God will deliver it into the hand of the king.'
| ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך |
6 But Jehoshaphat said: 'Is there not here besides a prophet of the LORD, that we might inquire of him?'
| ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו |
7 And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'There is yet one man by whom we may inquire of the LORD; but I hate him; for he never prophesieth good concerning me, but always evil; the same is Micaiah the son of Imla.' And Jehoshaphat said: 'Let not the king say so.'
| ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה--הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן |
8 Then the king of Israel called an officer, and said: 'Fetch quickly Micaiah the son of Imla.'
| ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו (מיכיהו) בן ימלא |
9 Now the king of Israel and Jehoshaphat the king of Judah sat each on his throne, arrayed in their robes, and they sat in a threshing-floor at the entrance of the gate of Samaria; and all the prophets were prophesying before them.
| ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן--פתח שער שמרון וכל הנביאים--מתנבאים לפניהם |
10 And Zedekiah the son of Chenaanah made him horns of iron, and said: 'Thus saith the LORD: With these shalt thou gore the Arameans, until they be consumed.'
| ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם |
11 And all the prophets prophesied so, saying: 'Go up to Ramoth-gilead, and prosper; for the LORD will deliver it into the hand of the king.'
| וכל הנבאים--נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך |
12 And the messenger that went to call Micaiah spoke to him, saying: 'Behold, the words of the prophets declare good to the king with one mouth; let thy word therefore, I pray thee, be like one of theirs, and speak thou good.'
| והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב |
13 And Micaiah said: 'As the LORD liveth, what my God saith, that will I speak.'
| ויאמר מיכיהו חי יהוה--כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר |
14 And when he was come to the king, the king said unto him: 'Micaiah, shall we go to Ramoth-gilead to battle, or shall I forbear?' And he said: 'Go ye up, and prosper; and they shall be delivered into your hand.'
| ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם |
15 And the king said to him: 'How many times shall I adjure thee that thou speak unto me nothing but the truth in the name of the LORD.'
| ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת--בשם יהוה |
16 And he said: 'I saw all Israel scattered upon the mountains, as sheep that have no shepherd; and the LORD said: These have no master, let them return every man to his house in peace.'
| ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים--כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום |
17 And the king of Israel said to Jehoshaphat: 'Did I not tell thee that he would not prophesy good concerning me, but evil?'
| ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע |
18 And he said: 'Therefore hear ye the word of the LORD: I saw the LORD sitting upon His throne, and all the host of heaven standing on His right hand and on His left.
| ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו |
19 And the LORD said: who shall entice Ahab king of Israel, that he may go up and fall at Ramoth-gilead? And one spoke saying after this manner, and another saying after that manner.
| ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר--זה אמר ככה וזה אמר ככה |
20 And there came forth the spirit, and stood before the LORD, and said: I will entice him. And the LORD said unto him: Wherewith?
| ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה |
21 And he said: I will go forth, and will be a lying spirit in the mouth of all his prophets. And He said: Thou shalt entice him, and shalt prevail also; go forth, and do so.
| ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל--צא ועשה כן |
22 Now therefore, behold, the LORD hath put a lying spirit in the mouth of these thy prophets; and the LORD hath spoken evil concerning thee.'
| ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה |
23 Then Zedekiah the son of Chenaanah came near, and smote Micaiah upon the check, and said: 'Which way went the spirit of the LORD from me to speak unto thee?'
| ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי--לדבר אתך |
24 And Micaiah said: 'Behold, thou shalt see on that day, when thou shalt go into an inner chamber to hide thyself.'
| ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא |
25 And the king of Israel said: 'Take ye Micaiah; and carry him back unto Amon the governor of the city, and to Joash the king's son;
| ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר--ואל יואש בן המלך |
26 and say: Thus saith the king: Put this fellow in the prison, and feed him with scant bread and with scant water, until I return in peace.'
| ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום |
27 And Micaiah said: 'If thou return at all in peace, the LORD hath not spoken by me.' And he said: 'Hear, ye peoples, all of you.'
| ויאמר מיכיהו--אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם |
28 So the king of Israel and Jehoshaphat the kind of Judah went up to Ramoth-gilead.
| ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד |
29 And the king of Israel said unto Jehoshaphat: 'I will disguise myself, and go into the battle; but put thou on thy robes.' So the king of Israel disguised himself; and they went into the battle.
| ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה |
30 Now the king of Aram had commanded the captains of his chariots, saying: 'Fight neither with small nor great, save only with the king of Israel.'
| ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו |
31 And it came to pass, when the captains of the chariots saw Jehoshaphat, that they said: 'It is the king of Israel.' Therefore they turned about to fight against him; but Jehoshaphat cried out, and the LORD helped him; and God moved them to depart from him.
| ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו |
32 And it came to pass, when the captains of the chariots saw that it was not the king of Israel, that they turned back from pursuing him.
| ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל--וישובו מאחריו |
33 And a certain man drew his bow at a venture, and smote the king of Israel between the lower armour and the breastplate; wherefore he said to the driver of the chariot: 'Turn thy hand, and carry me out of the host; for I am sore wounded.'
| ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך (ידך) והוצאתני מן המחנה--כי החליתי |
34 And the battle increased that day; howbeit the king of Israel stayed himself up in his chariot against the Arameans until the even; and about the time of the going down of the sun he died.
| ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש |
