1 Samuel 9
1 Now there was a man of Benjamin, whose name was Kish, the son of Abiel, the son of Zeror, the son of Becorath, the son of Aphiah, the son of a Benjamite, a mighty man of valour.
| ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃ |
2 And he had a son, whose name was Saul, young and goodly, and there was not among the children of Israel a goodlier person than he: from his shoulders and upward he was higher than any of the people.
| ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃ |
3 Now the asses of Kish Saul's father were lost. And Kish said to Saul his son: 'Take now one of the servants with thee, and arise, go seek the asses.'
| ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃ |
4 And he passed through the hill-country of Ephraim, and passed through the land of Shalishah, but they found them not; then they passed through the land of Shaalim, and there they were not; and he passed through the land of the Benjamites, but they found them not.
| ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃ |
5 When they were come to the land of Zuph, Saul said to his servant that was with him: 'Come and let us return; lest my father leave caring for the asses, and become anxious concerning us.'
| המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃ |
6 And he said unto him: 'Behold now, there is in this city a man of God, and he is a man that is held in honour; all that he saith cometh surely to pass; now let us go thither; peradventure he can tell us concerning our journey whereon we go.'
| ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃ |
7 Then said Saul to his servant: 'But, behold, if we go, what shall we bring the man? for the bread is spent in our vessels, and there is not a present to bring to the man of God; what have we?'
| ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ |
8 And the servant answered Saul again, and said: 'Behold, I have in my hand the fourth part of a shekel of silver, that will I give to the man of God, to tell us our way.' —
| ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃ |
9 Beforetime in Israel, when a man went to inquire of God, thus he said: 'Come and let us go to the seer'; for he that is now called a prophet was beforetime called a seer. —
| לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ |
10 Then said Saul to his servant: 'Well said; come, let us go.' So they went unto the city where the man of God was.
| ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃ |
11 As they went up the ascent to the city, they found young maidens going out to draw water, and said unto them: 'Is the seer here?'
| המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ |
12 And they answered them, and said: 'He is; behold, he is before thee; make haste now, for he is come to-day into the city; for the people have a sacrifice to-day in the high place.
| ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ |
13 As soon as ye are come into the city, ye shall straightway find him, before he go up to the high place to eat; for the people will not eat until he come, because he doth bless the sacrifice; and afterwards they eat that are bidden. Now therefore get you up; for at this time ye shall find him.'
| כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃ |
14 And they went up to the city; and as they came within the city, behold, Samuel came out toward them, to go up to the high place.
| ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ |
15 Now the LORD had revealed unto Samuel a day before Saul came, saying:
| ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃ |
16 'To-morrow about this time I will send thee a man out of the land of Benjamin, and thou shalt anoint him to be prince over My people Israel, and he shall save My people out of the hand of the Philistines; for I have looked upon My people, because their cry is come unto Me.'
| כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃ |
17 And when Samuel saw Saul, the LORD spoke unto him: 'Behold the man of whom I said unto thee: This same shall have authority over My people.'
| ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ |
18 Then Saul drew near to Samuel in the gate, and said: 'Tell me, I pray thee, where the seer's house is.'
| ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃ |
19 And Samuel answered Saul, and said: 'I am the seer; go up before me unto the high place, for ye shall eat with me to-day; and in the morning I will let thee go, and will tell thee all that is in thy heart.
| ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ |
20 And as for thine asses that were lost three days ago, set not thy mind on them; for they are found. And on whom is all the desire of Israel? Is it not on thee, and on all thy father's house?'
| ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ |
21 And Saul answered and said: 'Am not I a Benjamite, of the smallest of the tribes of Israel? and my family the least of all the families of the tribe of Benjamin? wherefore then speakest thou to me after this manner?'
| ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ |
22 And Samuel took Saul and his servant, and brought them into the chamber, and made them sit in the chiefest place among them that were bidden, who were about thirty persons.
| ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ |
23 And Samuel said unto the cook: 'Bring the portion which I gave thee, of which I said unto thee: Set it by thee.'
| ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ |
24 And the cook took up the thigh, and that which was upon it, and set it before Saul. And Samuel said: 'Behold that which hath been reserved! set it before thee and eat; because unto the appointed time hath it been kept for thee, for I said: I have invited the people.' So Saul did eat with Samuel that day.
| וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃ |
25 And when they were come down from the high place into the city, he spoke with Saul upon the housetop.
| וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃ |
26 And they arose early; and it came to pass about the break of day, that Samuel called to Saul on the housetop, saying: 'Up, that I may send thee away.' And Saul arose, and they went out both of them, he and Samuel, abroad.
| וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ |
27 As they were going down at the end of the city, Samuel said to Saul: 'Bid the servant pass on before us — and he passed on — but stand thou still at this time, that I may cause thee to hear the word of God.'
| המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃ |
