Matthew 21
1 When they drew near to Jerusalem, and came to Bethphage, to the Mount of Olives, then Jesus sent away two disciples,
| כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: |
2 saying to them, Go into the village over against you, and you will immediately find a donkey tied, and the colt with her: loosing, lead her to me.
| ”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. |
3 And if any one may say any thing to you, tell him, that the Lord hath need of them; and immediately he will send them away.
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט:’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“ |
4 And all this took place, that the word spoken by the prophet might be fulfilled, saying,
| דבר זה בא לקיים את הנבואה: |
5 Say to the daughter of Zion, Behold, thy King cometh, meek, and seated upon a donkey, even a colt, the progeny of the work-beast.
| ”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך, עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“ |
6 And the disciples, having gone and done as Jesus commanded them,
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. |
7 led the donkey, and the colt, and put their garments on them; and He sat on them.
| הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. |
8 A great multitude strewed their garments in the road: and others cut down the branches from the trees, and were strewing them in the road.
| רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. |
9 And the multitudes going forward, and following, continued to cry out, saying, Hosanna to the son of David: blessed is He that cometh in the name of the Lord; Hosanna in the highest!
| ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:”הושע־נא לבן־דוד!“”ברוך הבא בשם ה׳!“”הושע־נא במרומים!“ |
10 And He having come into Jerusalem, the whole city was stirred, saying; Who is He?
| כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד.”מי האיש הזה?“שאלו האנשים. |
11 And the multitudes continued to say, He is the prophet Jesus, the one from Nazareth of Galilee.
| וההמון השיב:”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“ |
12 And Jesus came into the temple of God, and cast out all the buying and selling in the temple, and overturned the tables of the money-exchangers, and the seats of those selling the doves;
| ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים. |
13 and He says to them, It has been written, My house shall be called a house of prayer: but you make it a den of thieves.
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “קרא ישוע,”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ |
14 And the blind and the lame came to him in the temple: and He healed them.
| העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. |
15 And the chief priests and scribes seeing the wonderful things which He did, and the children crying in the temple, and saying; Hosanna to the son of David, were indignant,
| אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש:”הושע־נא לבן־דוד!“הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: |
16 and said to Him, Do you hear what they are saying? And Jesus says to them, Yes: have you not read, That out of the mouth of babes and sucklings thou hast perfected praise?
| ”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“”כן“, ענה ישוע.”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“ |
17 And having left them, He went out of the city into Bethany, and there spent the night.
| ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה. |
18 And in the morning going into the city, He was hungry.
| כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. |
19 And seeing one fig-tree near the road, He went to it, and found nothing on it, except leaves only. And He says to it, Let no fruit ever be from thee; and immediately the fig-tree withered away. (aiōn g165)
| הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד.”לעולם לא תישאי פרי!“אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ. (aiōn g165) |
20 And the disciples seeing, were astonished, saying, How did the fig-tree immediately wither away?
| התלמידים נדהמו ושאלו:”כיצד יבשה התאנה לפתע?“ |
21 And Jesus responding said to them, Truly I say unto you, if you may have faith, and doubt not, not only shall you do that of the fig-tree, but you shall say to this mountain, Be thou taken up and cast into the sea, and it will be done.
| וישוע ענה:”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה:’זוז, הזרק לים!‘והוא ישמע בקולכם. |
22 All things whatsoever you may ask in prayer, believing, you shall receive.
| תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“ |
23 And the chief priests and elders of the people came to Him, while teaching, He having come into the temple, saying, By what authority are you doing these things? And who gave you this authority?
| כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה. |
24 And Jesus responding, said to them, I ask you also one word, which if you may speak to me, I also will tell you by what authority I am doing these things:
| ”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. |
25 Whence was the baptism of John? from heaven or from men? And they reasoned among themselves, saying, If we may say, From heaven; He will say to us, Why then did you not believe on him?
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
26 But if we may say, From men: we fear the multitude, for all hold John as a prophet.
| ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ |
27 And responding they said to Jesus, We do not know. He also said to them, Neither do I tell you by what authority I am doing these things.
| לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“אמר להם ישוע:”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. |
28 What seems to you? A man had two sons; and going to the first, he said, Child, go to-day, work in my vineyard.
| אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים.’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. |
29 And he responding said, I am not willing: but afterward, having regretted, he went.
| ’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. |
30 And coming to the second, he spoke likewise. And he responding said, I, lord: and went not.
| הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו.’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. |
31 Which one of the two did the will of the father? They say to Him, The first. Jesus says to them, Truly I say unto you, that the publicans and harlots go into the kingdom of God before you.
| מי מהשניים שמע בקול אביו?“”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. |
32 For John came to you in the way of righteousness, and you believed him not: but the publicans and harlots believed him, and you, seeing, did not afterward regret it, in order that you might believe him.
| ”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן. |
33 Hear ye another parable. A man was a landlord, who planted a vineyard, and placed a hedge around it, and dug a wine-trough in it, and built a tower, and gave it out to husbandmen, and went away.
| ”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה. |
34 And when the time of the fruits drew near, he sent his servants to the husbandmen, to receive his fruits;
| ”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים. |
35 and the husbandmen taking his servants, beat one, and slew one, and stoned another.
| ”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי. |
36 Again he sent other servants, more than the first: and they did unto them likewise.
| ”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. |
37 And afterward he sent to them his own son, saying, They will reverence my son.
| לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו. |
38 But the husbandmen, seeing the son, said among themselves, This is the heir; come, let us kill him, and take possession of his inheritance.
| ”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה:’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ |
39 And taking him, they cast him out of the vine-yard, and slew him.
| הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו. |
40 Then when the lord of the vine-yard may come, what will he do to those husbandmen?
| ”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“ |
41 They say to Him, He will certainly destroy those wicked men, and give the vineyard to other husband-men, who will render to him the fruits in their seasons.
| השיבו המנהיגים:”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“ |
42 Jesus says, Have you not read in the Scriptures, The stone which the builders rejected, the same has come to be the head of the corner: this was with the Lord, and is marvelous in our eyes?
| ישוע המשיך ואמר:”האם מעולם לא קראתם בכתובים:’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘? |
43 Therefore I say unto you, that the kingdom of God shall be taken from you, and given to a nation bringing forth the fruits of it.
| ”אני מתכוון לומר שאלוהים ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. |
| מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ |
45 And the chief priests and Pharisees hearing His parables, knew that He speaks concerning them.
| כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – |
46 And seeking to arrest Him, they feared the multitudes, since they held Him as a prophet.
| הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא. |
