Matthew 18
1 At that hour the disciples came to Jesus, saying, Then which one is the greater in the kingdom of the heavens?
| באותה שעה באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”מי מאיתנו יהיה הגדול ביותר במלכות השמים?“ |
2 And Jesus calling a little child to Him, placed it in the midst of them,
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. |
3 and said, Truly I say unto you, unless you may be converted, and become as little children, you can not enter into the kingdom of the heavens.
| לאחר מכן אמר:”אם לא תחזרו בתשובה ותהיו כמו ילדים, לא תיכנסו למלכות השמים. |
4 Therefore whosoever shall humble himself as this little child, the same is the greater in the kingdom of the heavens;
| לכן מי שיהיה עניו כמו הילד הזה, הוא הגדול ביותר במלכות השמים. |
5 and whosoever shall receive such little child in my name, receives me.
| וכל מי שמקבל ילד כזה בשמי, מקבל למעשה אותי. |
6 But whosoever may offend one of these little ones, who believe in me, it is good for him that a millstone may be hanged to his neck, and he may be drowned in the depth of the sea.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים! |
7 Woe unto the world on account of offensives, for it is necessary that offensives come; but woe unto that man through whom the offense comes!
| ”אוי לעולם על כל הרוע שבו! הפיתוי לעשות את הרע הוא בלתי נמנע, אולם אוי לאדם שיגרום לפיתוי! |
8 If thy hand or thy foot offends thee, cut them off and cast them from thee: it is good for thee to enter into life halt or maimed, rather than having two hands or two feet to be cast into eternal fire. (aiōnios g166)
| לכן אם ידך או רגלך גורמת לך לחטוא, כרות אותה והשלך אותה ממך והלאה! מוטב שתיכנס למלכות השמים בעל מום, מאשר שתהיה באש עולם עם שתי ידיך או שתי רגליך. (aiōnios g166) |
9 And if thine eye offend thee, cast it from thee: it is good for thee having one eye entering into life, rather than having two eyes to be cast into the hell of the fire. (Geenna g1067)
| ואם עינך גורמת לך לחטוא, עקור אותה והשלך אותה. מוטב שתיכנס למלכות השמים עם עין אחת, מאשר שתהיה בגיהינום עם שתי עיניים ותראה את אש העולם! (Geenna g1067) |
10 See that you do not despise one of these little ones; for I say unto you, that their angels in heaven do always behold the face of my Father who is in the heavens.
| ”אני מזהיר אתכם שלא לבוז לאחד מן הילדים האלה, כי אני אומר לכם שהמלאכים שלהם יכולים תמיד לגשת אל אבי. |
| ואני, בן־האדם, באתי להושיע את האובדים. |
12 What seems to you? if there may be a hundred sheep to one man, and one of them may go astray, does he not, leaving the ninety and nine, going to the mountains, seek that which has gone astray?
| ”אם יש לאדם מאה כבשים, ואחת מהן הולכת לאיבוד – מה יעשה אותו אדם? האם לא יעזוב את תשעים ותשע הכבשים לבדן, ויחזור אל ההרים כדי לחפש את האובדת? |
13 And if it maybe that he finds it, truly I say unto you, that he rejoiceth more over it than over the ninety and nine that went not astray.
| כשימצא אותה, האם לא ישמח על הכבשה שנמצאה יותר מאשר על התשעים ותשע שלא אבדו? |
14 So it is not the will of your Father who is in the heavens, that one of these little ones may perish.
| כך גם אבי אינו רוצה שאף אחד מהקטנים האלה יאבד! |
15 But if thy brother may sin, go, and convict him between thee and him alone: if he may hear thee, thou hast gained thy brother:
| ”אם אחיך חטא לך, הוכח אותו לבד. אם הוא מקשיב לך ומודה באשמתו – רכשת לך אח. |
16 if he may not hear thee, take with thyself one or two, in order that in the mouth of two or three witnesses the word may stand.
| אם לא יקשיב, קח איתך עוד אח או שניים, וחיזרו אליו כששני העדים מאשרים את טענותיך. |
17 But if he may not hear them, tell the church: and if indeed he may not hear the church, let him be to thee as a heathen and publican.
| אם עדיין יסרב להקשיב, הבא את הבעיה לפני הקהילה. אם הקהילה תפסוק לטובתך, והוא בכל זאת יעמוד על דעתו ולא ייכנע, היא רשאית לגרשו משורותיה ולהחרים אותו. |
18 Truly I say unto you, that whatsoever things you may bind on earth shall be bound in heaven: and whatsoever things you may loose on earth shall be loosed in heaven.
| ואני אומר לכם: כל מה שתאסרו על הארץ יהיה אסור בשמים, וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים. |
19 Again I say unto you, that if two of you may agree upon the earth concerning everything which you may ask, it shall be done unto you by my Father, who is in the heavens.
| ”אומר לכם עוד דבר: אם שניים מכם מסכימים ביניכם לבקש דבר מה, אבי שבשמים ייתן לכם את אשר תבקשו. |
20 For where two or three are assembled in my name, there I am in the midst of them.
| כי בכל מקום שבו נפגשים שניים או שלושה אנשים המאמינים בי, אני שם בתוכם.“ |
21 Then Peter, coming to Him, said, Lord, how often shall my brother sin against me, and I forgive him? until seven times?
| לאחר מכן בא פטרוס אל ישוע ושאל:”אדוני, כמה פעמים עלי לסלוח לאדם שחטא לי? שבע פעמים?“ |
22 Jesus says to him, I say not unto thee, Until seven time; but Until seventy times seven.
| ”לא“, ענה ישוע,”שבעים כפול שבע פעמים!“ |
23 Therefore the kingdom of the heavens is like unto a kingly man, who wished to make a reckoning with his servants.
| ”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שהחליט לעדכן את ספרי החשבונות שלו. |
24 And he beginning to reckon, one was brought to him owing him myriads of talents.
| במהלך יישוב החשבונות הובא לפניו אדם שהיה חייב לו עשרת אלפים ככרי כסף. |
25 And he not having wherewith to pay, his lord commanded him to be sold, and his wife, and children, and all things so many as he had, and payment to be made.
| מכיוון שלא היה לאיש כסף לשלם, ציווה המלך למכור אותו, את אשתו, את ילדיו ואת כל רכושו תמורת החוב.“ |
26 Then that servant falling down, continued to worship him, saying, Be patient with me, and I will pay you all.
| ”אולם האיש נפל לרגלי המלך, בכה והתחנן:’אנא, אדוני, תן לי חסד ואשלם לך את כל החוב!‘ |
27 The lord of that servant, being moved with compassion, sent him away, and forgave him the debt.
| ”המלך ריחם על האיש, שיחרר אותו וויתר לו על החוב. |
28 And that servant having gone out, found one of his fellow-servants, who owed him one hundred denaria: seized him, throttled him, saying, Pay me what you owe me.
| ”אולם כשיצא האיש מלפני המלך, הלך אל אדם שהיה חייב לו אלף שקלים, תפס אותו ודרש ממנו לשלם מיד את חובו. |
29 Then his fellow-servant falling down, continued to intreat him, saying, Be patient with me and I will pay thee.
| החייב נפל על ברכיו והתחנן:’אנא, עשה עמי חסד; חכה בסבלנות ואשלם לך הכל!‘ |
30 And he was not willing: but having gone away he cast him into prison, until he could pay that which was owing.
| ”אולם המלווה לא הסכים לחכות, וציווה לכלוא את החייב בבית־הסוהר עד שיגמור לשלם את חובו. |
31 Then his fellow-servants seeing those things which had taken place, were grieved exceedingly, and coming related to their lord all the things which transpired.
| ”כשראו חבריו העבדים את הנעשה התעצבו מאוד והלכו אל המלך וסיפרו לו מה שקרה. |
32 Then his lord calling him says to him, Thou wicked servant, I forgave thee all that debt, since thou didst intreat me:
| המלך קרא אליו את האדם שעל חובו ויתר, ואמר:’נבזה מרושע שכמוך! אני ויתרתי לך על חוב עצום רק משום שביקשת זאת ממני! |
33 did it not behoove thee also to have mercy on thy fellow-servant, as I had mercy on thee?
| האם לא היה עליך לרחם על חברך העבד, כשם שאני ריחמתי עליך?‘ |
34 And his lord being angry delivered him to the tormenters, until he should pay all that was due him.
| ”המלך הנרגז שלח את האיש לתא העינויים, עד שיגמור לשלם את חובו עד הפרוטה האחרונה. |
35 Thus my Heavenly Father will also do unto you, if you do not forgive each one his brother from your hearts.
| כך יעשה לכם אבי שבשמים אם תסרבו לסלוח לאחיכם בכל לבכם.“ |
