< Mark 14 >

1 And it was the passover and feast of unleavened bread after two days. And the high priests and scribes were seeking how they might kill Him, having taken Him by stratagem.
יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.
2 For they said, Not at the feast, lest there shall be an uproar of the people.
”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“
3 And He being in Bethany, in the house of Simon the leper, He sitting at the table, a woman came having an alabaster box of myrrh of spikenard estimated very valuable; and breaking the alabastar box, she poured it on His head.
באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.
4 And there were certain ones indulging in indignation among themselves (and saying), For what was this loss of the myrrh?
אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“
5 For this myrrh was able to be sold for more than three hundred denaria, and given to the poor. And they murmured against her.
6 And Jesus said, Let her alone; why do you give her trouble? she hath wrought a beautiful work in me.
”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב.
7 For you have the poor always with you, and when you wish, you are able to do them good: but you have not me always.
העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב.
8 She did what she could: she came aforehand to anoint my body for the burial.
היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.
9 Truly I say unto you, Wheresoever this gospel may be preached in all the world, that which she did shall indeed be spoken of for a memorial of her.
”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“
10 And Judas Iscariot, one of the twelve, went away to the chief priests, that he might betray Him to them.
לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.
11 And they, hearing, rejoiced, and promised to give him money. And he was seeking how he might betray Him opportunely.
ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.
12 And on the first day of the unleavened bread, when they were accustomed to slay the passover, His disciples say to Him; Where do you wish, that we, having gone away may prepare that you may eat the passover?
ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.
13 And He sends away two of His disciples, and says to them; Go into the city and a man will meet you carrying a pitcher of water; follow him,
ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו,
14 whithersoever he may go in, say to the landlord that the Teacher says, Where is my guest chamber where I may eat the passover with my disciples?
היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘.
15 And he will show you a large upper room furnished, ready; there prepare for us.
הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“
16 And His disciples went out, and came into the city, and found as He said to them, and prepared the passover.
כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.
17 And it being evening, He comes with the twelve.
ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב.
18 And they sitting and eating, Jesus said, Truly, I say unto you, that, One of you who eateth with me shall betray me.
כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“
19 And they began to be grieved, and to say to Him one by one, Whether am I the one? And another, Whether am I the one?
התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“
20 And He said to them, One of the twelve who is dipping with me in the dish.
”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע.
21 Truly the Son of man goes, as has been written concerning Him: but woe unto that man by whom the Son of man is betrayed! It was good for him if that man had never been born.
”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“
22 And they eating, Jesus having taken the bread, blessing it, broke, and gave it to them, and said, Take it: this is my body.
בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“
23 And taking the cup, blessing it, He gave it to them, and all drank of it.
לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה.
24 And He said to them, This is my blood, which belongs to the new covenant, which is poured out for many.
”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע.
25 Truly I say unto you, That I shall no more drink of the fruit of the vine, until that day when I may drink it new in the kingdom of God.
”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“
26 And they having sung a hymn, went out into the Mount of Olives.
כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.
27 And Jesus says to them, You will all be offended, because it has been written, I will smite the Shepherd, and the sheep shall be scattered.
”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘.
28 But after I am risen, I will go before you into Galilee.
אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“
29 And Peter said to Him, If indeed, all shall be offended, yet not I.
”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“
30 And Jesus says to him, Truly I say unto thee, That thou to-day, even this night, before the cock shall crow twice, shalt deny me thrice.
”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“
31 And he continued to say the more positively, If it may behoove me to die with thee, I can never deny thee. And all continued to say likewise.
”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.
32 And they come into the place whose name is Gethsemane. And He says to His disciples, Sit here, until I may pray.
הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“
33 And He takes Peter, and John, and James with Him, and began to grieve and to be dejected.
הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו.
34 And He says to them, My soul is exceedingly sorrowful unto death: abide here, and watch.
”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“
35 And having gone forward a little, He fell on the ground; and continued to pray, that if possible, the hour may pass from Him.
הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.
36 And He said, Father, Father, all things are possible to thee; take this cup from me; but not what I will, but what thou wilt.
”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“
37 And He comes, and finds them sleeping, and He says to Peter, Simon, do you sleep? Were you not able to watch one hour?
לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד?
38 Watch and pray, that you may not enter into temptation: for the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“
39 And again having gone away, He prayed, speaking the same word.
ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים.
40 And turning, He found them again sleeping, for their eyes were heavy; and they did not know what they might respond to Him.
הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.
41 And He comes the third time, and says to them; Sleep on, and take your rest: it is over; the hour is come; behold, the Son of man is betrayed into the hands of sinners:
כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים.
42 arise, let us go: behold, the one having betrayed me draws nigh.
קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“
43 And immediately, He still speaking, Judas Iscariot comes, being one of the twelve, and with him a great multitude with swords and clubs, from the chief priests and the scribes and the elders.
לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות.
44 And the one having betrayed Him gave them a sign, saying, The one whom I shall kiss, is He: seize Him and lead Him away securely.
יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“
45 And having come, immediately advancing forward, he said to Him, Master, and kissed Him copiously.
יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו.
46 And they laid their hands on Him and arrested Him.
ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו.
47 And a certain one of those standing by drew his sword, and smote the servant of the high priest, and cut off his ear.
פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.
48 Jesus responding said to them, You have come out as against a robber, with swords and clubs to take me:
”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן?
49 I was daily with you in the temple teaching, and you did not arrest me: but in order that the Scriptures may be fulfilled.
מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“
50 And all leaving Him, fled away.
בינתיים ברחו כל התלמידים.
51 And one certain young man followed Him, invested with a linen cloth on his unclothed body: and they take hold of him.
נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.
52 And he leaving the linen cloth, fled from them in a state of nudity.
53 And they led Jesus to the high priest: and all the chief priests and elders and scribes came together to Him.
ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים.
54 And Peter followed Him a long way off, even into the court of the high priest; and was sitting with the officers, and warming at the fire.
פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.
55 And the chief priests and all the sanhedrim were seeking testimony against Him to put Him to death; and they found none.
ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא.
56 For many were testifying falsely against Him, and their testimonies were not equal.
עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.
57 And certain ones rising up, were testifying falsely against Him, saying,
לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו:
58 We heard Him saying, I will destroy this temple made with hands, and will build another in three days, made without hands.
”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“
59 And thus their testimony was not equal.
אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.
60 And the high priest rising up in their midst, asked Jesus, saying, Do you respond nothing? what are they witnessing against you?
הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“
61 And He was silent, and answered nothing: again the high priest asked Him, and says to Him, Art thou the Christ, the Son of the Blessed?
ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“
62 And Jesus said, I am: and you shall see the Son of man sitting on the right hand of power, and coming in the clouds of heaven.
”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“
63 The high priest tearing his garments, says, Why have we yet need of witnesses?
הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות!
64 You heard the blasphemy: what seems to you? And all answered, He is worthy of death.
שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.
65 And certain ones began to spit on Him, and to cover His face, and to buffet Him, and say to Him, Prophesy: and the officers received Him with blows.
לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.
66 And Peter being in the court, one of the maidservants of the high priest comes down;
כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“
67 and seeing Peter warming, looking upon him, says, Thou wast with Jesus the Nazarene.
68 And he denied, saying, I know not, neither do I understand what you say. And he went out into the portico; and the cock crew.
פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול.
69 And the maidservant seeing him again, began to say to the bystanders, He is one of them.
המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול.
70 And again he denied: and after a little again the bystanders were saying to Peter, Truly, thou art one of them; for indeed thou art a Galilean.
פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“
71 But he began to anathematize, and to swear, I know not this man of whom you speak.
פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“
72 And the cock crew the second time. And Peter remembered the word which Jesus told him; That, before the cock shall crow twice, thou wilt deny me thrice. And having gone out, he continued to weep.
באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי.

< Mark 14 >