John 6
1 After these things Jesus went beyond the Sea of Galilee, of Tiberias.
| כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה). |
2 And a great multitude followed Him, because they saw the miracles He was doing in behalf of the sick.
| אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים. |
3 And Jesus came into the mountain; and was sitting there with His disciples.
| ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ. |
4 And the passover, the feast of the Jews, was nigh.
| היה זה זמן קצר לפני חג הפסח. |
5 Therefore Jesus lifting up His eyes, and seeing that a great multitude is coming to Him, He says to Philip, Whence can we purchase bread, that these may eat?
| ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות. |
6 He spoke this testing him; for He knew what He was about to do.
7 Philip responded to Him, The loaves of two hundred denaria are not sufficient for these, that each one may receive a little.
| ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס. |
8 And one of His disciples, Andrew, the brother of Peter, says to Him,
| אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר: |
9 There is a lad here who has five barley loaves and two fishes: but what are these among so many?
| ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“ |
10 And Jesus said, Make the people sit down. And there was much grass in the place. However the men sat down in number about five thousand.
| ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה. |
11 And Jesus took the bread; and gave thanks, and gave it to the disciples, and the disciples to the people sitting down; and likewise also of the fishes so much as they wished.
| ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע. |
12 And when they were filled, He says to His disciples, Gather up the remaining fragments, that nothing may be lost.
| ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“ |
13 Then they gathered them up, and filled twelve baskets from the live barley loaves, which remained to those having eaten.
| התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים. |
14 Then the people, seeing the miracle which Jesus did, were saying, that, This is truly the prophet who is coming into the world.
| כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“ |
15 And Jesus knowing that they are about to come and take Him, that they may make Him king, departs again into the mountain Himself alone.
| ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים. |
16 And when it was evening, His disciples went down to the sea;
| בערב ירדו התלמידים לים |
17 and embarking in the ship, they were going to the other side of the sea into Capernaum. And it was already dark, and Jesus had not come to them;
| ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם. |
18 and the sea wrought, a great wind blowing.
| בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה. |
19 Then having gone about twenty-five or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and being near the ship; and were terrified.
| התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם, |
20 And He says to them, I am here; fear not.
| אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“ |
21 Then they wished to receive Him into the ship, and immediately the ship was at the land to which they were going.
| הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם. |
22 On the following day the multitude standing beyond the sea saw that there was no other ship there, except one, and that Jesus did not go along with His disciples into the ship, but His disciples went away alone
| למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה. |
23 (other ships came from Tiberias near the place where they ate the bread, the Lord having given thanks).
| בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה. |
24 And when the multitude saw that Jesus was not there, nor His disciples, they went into ships, and came into Capernaum, seeking Jesus.
| כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו. |
25 And having found Him beyond the sea, they said to Him, Master, when did you come hither?
| הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“ |
26 Jesus responded to them and said, Truly, truly, I say unto you, You seek me not because you saw the miracles, but because you ate of the loaves, and were filled.
| ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע. |
27 Labor not for the food that perishes, but the food that abideth unto eternal life, which the Son of man gives to you: for this God the Father hath sealed. (aiōnios g166)
| ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166) |
28 Then they said to Him, What must we do, that we may work the works of God?
| ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו. |
29 Jesus responded and said to them, This is the work of God, that you may believe on Him whom He hath sent.
| ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע. |
30 Then they said to Him, Then what miracle do you perform, that we may see, and believe you, what you may do?
| ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות. |
31 Our fathers ate manna in the wilderness; as has been written, He gave them bread from heaven to eat.
| אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“ |
32 Then Jesus said to them, Truly, truly, I say unto you, Moses did not give you the bread from heaven; but my Father gives you the true bread from heaven.
| אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים. |
33 For the bread of God is the One coming down from heaven, and giving life to the world.
| הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“ |
34 Then they said to Him, Lord, evermore give to us this bread.
| ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“ |
35 Then Jesus said to them, I am the bread of life; the one coming unto me can never hunger, and the one believing on me shall never thirst.
| ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם. |
36 But I said unto you, That you have seen, and you do not believe.
| אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי. |
37 Everything which the Father giveth unto me shall come to me; and him that cometh unto me I will in no wise cast out.
| אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש, |
38 Because I have come down from heaven, not that I may do my own will, but the will of Him that sent me.
| כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני. |
39 And this is the will of the One having sent me, that everything that the Father has given unto me I shall lose nothing of it, but I shall raise it up in the last day.
| ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון. |
40 For this is the will of my Father, that every one seeing the Son, and believing on Him, may have eternal life; and I will raise him up in the last day. (aiōnios g166)
| זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166) |
41 Then the Jews were murmuring concerning Him, because He said, I am the bread having come down from heaven,
| היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים. |
42 and they continued to say, Is this not Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how does He now say; I have come down from heaven?
| ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“ |
43 Jesus responded and said to them, Murmur not with one another.
| ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע. |
44 No one is able to come unto me, unless the Father who sent me may draw him: and I will raise him up in the last day.
| ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. |
45 It is written in the prophets, They shall all be taught of God; every one hearing and learning from the Father, comes to me.
| הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי. |
46 No one has seen the Father, except the One who is with God, He hath seen God.
| לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי. |
| ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166) |
48 I am the bread of life.
| אני הוא לחם החיים. |
49 Your fathers ate the manna in the wilderness, and died;
| אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. |
50 this is the bread coming down from heaven, that any one may eat of it, and not die.
| אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות. |
51 I am the living bread, having come down from heaven; if any one may eat of me the bread, he will live forever: and the bread which I will give for the life of the world is my flesh. (aiōn g165)
| אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165) |
52 Then the Jews were contending with one another, saying, How is this One able to give unto us His flesh to eat?
| ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם. |
53 Then Jesus said unto them, Truly, truly, I say unto you, Unless you may eat the flesh of the Son of man and drink His blood, you have no life in you.
| ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם! |
54 The one eating my flesh and drinking my blood has eternal life; and I will raise him up in the last day. (aiōnios g166)
| אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166) |
55 For my flesh is the true food, and my blood is the true drink.
| כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי. |
56 The one eating my flesh and drinking my blood abides in me, and I in him.
| כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו. |
57 As the living Father sent me, and I live through the Father; truly the one eating me, shall also live through me.
| כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו. |
58 He is the bread having come down from heaven: not as the fathers ate, and died: the one eating this bread shall live forever. (aiōn g165)
| אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165) |
59 And He spoke these things in the synagogue, teaching in Capernaum.
| ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום. |
60 Then many of His disciples, hearing, said, This is a hard sermon; who is able to hear it?
| אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“ |
61 And Jesus knowing in Himself that His disciples are murmuring concerning it, said to them, Does this offend you?
| ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם. |
62 If then you may see the Son of man ascending up, where He was formerly?
| ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים? |
63 The Spirit is the One who creates life; the flesh profits nothing; the words which I have spoken unto you are spirit and life.
| רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים. |
64 But there are certain ones of you who do not believe. For Jesus knew from the beginning that there are certain ones not believing, and there is one going to betray Him.
| אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו. |
65 And He said, Therefore I have said unto you, that no one is able to come unto me, unless it may have been given unto him of the Father.
| ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע. |
66 Moreover from this many of His disciples went back, and walked with Him no more.
| באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים. |
67 Then Jesus said to the twelve, Do you also wish to go away?
| ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו. |
68 Simon Peter responded to Him, Lord, to whom shall we go away? thou hast the words of eternal life; (aiōnios g166)
| ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166) |
69 we have believed and we know that thou art the Holy One of God.
| ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“ |
70 Jesus responded to them, Have I not chosen you twelve, and one of you is devilish?
| השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“ |
71 But He spoke of Judas Iscariot the son of Simon, for he was going to betray Him, being one of the twelve.
| הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו. |
