< John 20 >

1 On the first of the Sabbaths Mary Magdalene comes to the sepulcher early in the morning, it being yet dark, and sees the stone having been rolled from the sepulcher.
השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר.
2 Then she runs, and comes to Simon Peter, and to the other disciple, whom Jesus loved, and says to them, They have taken away the Lord out of the sepulcher, and we know not where they have placed Him.
היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“
3 Then Peter and the other disciple came out, and they were coming to the sepulcher.
פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון.
4 And the two were running simultaneously: and the other disciple was running before more rapidly than Peter, and came first to the sepulcher.
5 John looking in sees the grave-clothes lying; and did not come in.
הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר.
6 Then Simon Peter, following him, he came into the sepulcher; and sees the grave-clothes lying,
שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים.
7 and the napkin, which was on His head, not lying with the grave-clothes, but separate in one place, having been rolled up.
הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים.
8 Then the other disciple also came in, the one having come first to the sepulcher, and saw, and believed;
ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה.
9 for they did not yet understand the Scripture, That it behooved Him to rise from the dead.
כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה.
10 Then the disciples departed again to their own comrades.
שניהם הלכו הביתה,
11 And Mary was standing at the sepulcher without, weeping: then while she was weeping, she looked into the sepulcher;
ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר,
12 and sees two angels sitting in white robes, one at the head, and one at the feet, where the body of Jesus lay.
ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו.
13 They say to her, Woman, why do you weep? She says to them, Because they have taken away my Lord, and I know not where they have placed Him.
”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים.
14 Saying these words, she turned backward, and sees Jesus standing, and did not know that He is Jesus.
היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו.
15 Jesus says to her, Woman, why are you weeping? whom are you seeking? She, thinking that He is the gardener, says to Him, Sir, if you have taken Him away, tell me where you have placed Him, and I will take Him.
”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“
16 Jesus says to her, Mary: she turning, says to Him in Hebrew, Rabboni, which is called Teacher.
”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“
17 Jesus says to her, Cling not to me; for I have not ascended to my Father: but go to my brethren, and tell them, I ascend to my Father and your Father, and my God and your God.
”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“
18 Mary Magdalene comes proclaiming to the disciples, I have seen the Lord; and He spoke these things to her.
מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו.
19 Then it being evening, on that day, on the first day of the week, and the doors being shut where the disciples were assembled, on account of the fear of the Jews, Jesus came and stood in their midst, and says to them, Peace be unto you.
באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“
20 And saying this, He shewed them His hands and His side. Then the disciples rejoiced, seeing the Lord.
הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם.
21 And Jesus said to them again, Peace be unto you: as the Father hath sent me, I also send you.
שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“
22 And saying this, He breathed on them, and says to them, Receive ye the Holy Ghost.
הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש.
23 Whose sins you may remit, are remitted unto them; whose sins you may retain, have been retained.
למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“
24 And Thomas, one of the twelve, the one called Didymus, was not with them when Jesus came.
תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה.
25 Then the other disciples said to him, We have seen the Lord. And he said to them, Unless I may see the print of the nails in His hand, and thrust my finger into the place of the nails, and thrust my hand into His side, I will not believe.
כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר.
26 And after eight days His disciples were again within, and Thomas was with them. Jesus comes, the doors being shut, and stood in the midst, and said, Peace be unto you.
כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“
27 Then He says to Thomas, Bring hither your finger, and see my hands, and bring your hand, and cast it into my side: and be not faithless, but believing.
ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“
28 Thomas responded and said to Him, My Lord and my God.
”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא.
29 Jesus says to him, Because you have seen me, you have believed: happy are those not seeing, and believing.
ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“
30 Indeed then Jesus also did many other miracles in the presence of His disciples, which have not been written in this book;
ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה.
31 and these have been written in order that you may believe that Jesus Christ is the Son of God; and in order that believing you may have life through His name.
הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח.

< John 20 >