Hebrews 4

1 Then let us fear, lest at some time, the promise to enter into his rest having been left, some of you may appear to have come short.

הבטחת אלוהים, שמאפשרת לכל אדם להיכנס אל מקום מנוחתו, עדיין בתוקף, אך עלינו להיזהר פן נחמיץ את ההזדמנות להיכנס אל מנוחתו זאת.

2 For we truly have had the gospel preached unto us, as they did also: but the word of hearing did not profit them, not being mixed with faith to those hearing.

כי בשורת אלוהים שמודיעה לנו על ישועתו נמסרה גם לבני־ישראל, בימי משה, אך היא לא הועילה לבני־ישראל משום שלא האמינו בה.

3 For we who have believed, do enter into rest: as he has said, As I swore in my wrath, They shall not enter into my rest: the works truly having been from the foundations of the world.

הכתוב אומר שרק המאמינים והבוטחים באלוהים – ואנחנו ביניהם – יכולים לבוא אל מקום מנוחתו. אלוהים נשבע כי אלה שאינם מאמינים בו לא יבואו לעולם אל מקום מנוחתו. אל תחשבו, חלילה, שמקום מנוחתו לא היה מוכן בזמנו! מקום מנוחתו היה מוכן מאז בריאת העולם,

4 For he somewhere has spoken thus in reference to the seventh day, And God rested on the seventh day from all his works.

כפי שכתוב בבראשית:”וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו“.

5 And in this again he has said, They shall not enter into my rest.

אף־על־פי־כן לא באו בני־ישראל אל מנוחתו, כי אלוהים אמר:”הם לא יבואו אל מנוחתי“.

6 Then since it remains that some do enter into it, and those formerly having had the gospel preached unto them did not enter in on account of unbelief,

אך הבטחת אלוהים עדיין בתוקף, ויש הבאים אל מנוחתו – אך לא אלה שהחמיצו את ההזדמנות הראשונה, שכן הימרו את פי ה׳.

7 again he appoints a certain day, saying in David, as has previously been said, This day, after so long a time; If you may hear his voice this day, harden not your hearts.

משום כך קבע אלוהים מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו: היום! שנים רבות לאחר הזמנתו הראשונה הודיע לנו אלוהים על מועד נוסף זה באמצעות דוד המלך, אשר אמר:”היום אם בקולו תשמעו, אל תקשו לבבכם!“

8 For if Joshua had given them rest, he would not speak concerning another day after these things.

אילו מקום מנוחתו של אלוהים היה ארץ־ישראל, הוא לא היה קובע מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו, שהרי יהושע כבר הביא את בני־ישראל אל ארץ־ישראל.

9 Therefore there is a sabbatism left for the people of God.

לפיכך, לעם־אלוהים עדיין צפויה מנוחה שלמה.

10 For the one having entered into his rest has ceased from his works, as God did from his own.

כי מי שנכנס אל מנוחת אלוהים שובת מכל מעשה ומכל מלאכה, כשם שאלוהים שבת מכל מלאכתו לאחר שסיים את בריאת העולם.

11 Therefore let us hasten to enter into that rest, lest some one may fall by the same example of unbelief.

הבה נשתדל כמיטב יכולתנו להיכנס אל מקום מנוחתו של אלוהים, כדי שאיש מאיתנו לא ייכשל ולא ימרה את פי אלוהים, כפי שעשו בני־ישראל.

12 For the word of God is living, and powerful, and sharper than any two-edged sword, and piercing unto the dividing of soul and spirit, of both joints and marrow, and a quick discerner of the thoughts and intents of the heart.

כי דבר־אלוהים מלא כוח וחיים, חד מחרב פיפיות, חודר למעמקי מחשבותינו ותשוקותינו, ומגלה את מזימותינו ומניעינו.

13 And no creature is hidden in his presence: but all things are naked and have been laid open to the eyes of him to whom the word is unto us.

כן, אלוהים יודע הכול על כולם בכל מקום. כל מעשינו ומזימותינו גלויים וחשופים לעיני אלוהים, ועלינו למסור לו דין וחשבון על התנהגותנו.

14 Therefore having a great high priest, having entered into the heavens, Jesus the Son of God, let us hold fast the testimony.

אך היות שיש לנו כהן גדול, ישוע בן־האלוהים, אשר עלה לשמים כדי לעזור לנו, לעולם אל נחדל לבטוח בו!

15 For we have not a high priest who is not able to be touched with our infirmities; but one having been tempted as to all things like unto us, apart from sin.

הכהן הגדול שלנו מבין את חולשותינו, שכן הוא עצמו התנסה כמונו באותם פיתויים, אך הוא לא חטא מעולם.

16 Therefore let us draw nigh with confidence to a throne of grace, that we may receive mercy, and find grace in every opportune need.

משום כך, הבה נתקרב בביטחון לכסא אלוהים, כדי שיעניק לנו את חסדו ורחמיו אשר יעזרו לנו בעת הצורך.