< Hebrews 12 >

1 Therefore let us indeed, having around us so great a cloud of witnesses, having laid aside every weight, and the sin that doth so easily beset us, run with patience the race which is set before us,
מאחר שאנו מוקפים בקהל עצום כזה של אנשי אמונה שמעידים על אמת אלוהים, הבה נסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, ובמיוחד את החטאים שדבקים בנו ומכשילים אותנו, ונרוץ בסבלנות את המרוץ שהעמיד אלוהים לפנינו.
2 looking unto Jesus the beginner and perfecter of our faith; who for the joy that was placed before him, endured the cross, looking with contempt at the shame, and has sat down on the right hand of the throne of God.
הבה נישא את עינינו אל ישוע, מורנו ויסוד אמונתנו, אשר היה מוכן למות מוות מביש על הצלב, כי ידע ששמורה לו שמחה לאחר מכן. עתה הוא יושב במקום הכבוד לימין האלוהים.
3 For consider him who has endured so great a contradiction of sinners against himself, in order that you may not become weary, fainting in your souls.
אם רצונכם להימנע מעייפות וליאות רוחנית, חישבו לרגע על סבלנותו של המשיח כשסבל בושה וחרפה מיד האנשים החוטאים.
4 For you have not yet resisted unto blood, fighting against sin;
אחרי הכול, מעולם לא נאבקתם נגד החטא עד מוות.
5 and you have forgotten the exhortation which reasoneth with you as with sons, My son regard not lightly the chastening of the Lord, nor faint when thou art proven of him:
האם שכחתם את תוכחת ה׳ שפונה אליכם כאל בניו?”מוסר ה׳ בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו,
6 for whom the Lord loves he chastises, and scourges every son whom he receives.
כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח וכאב את בן ירצה“.
7 Endure unto chastisement; God deals with you as with sons; for what son is there whom the father does not chastise?
עליכם לקבל את תוכחת אלוהים, כי היא מיועדת לתועלת שלכם ולמען החינוך שלכם. אלוהים מתנהג אתכם כאב עם בניו, ואיזה אב אינו מוכיח ומחנך את בנו?
8 And if you are without chastisement, of which all have been partakers, then are you bastards, and not sons.
אם אלוהים אינו מעניש אתכם כשאתם ראויים לכך, כשם שאבות אחרים מענישים את בניהם, פירוש הדבר שאינכם בני אלוהים ואינכם שייכים באמת למשפחתו.
9 Then indeed, we had fathers of our flesh who chastised us, and we endured: how much more then shall we submit to the Father of spirits, and live?
ואם אנו מכבדים את אבינו האנושי גם כשהוא מעניש אותנו, האם לא ניכנע בשמחה רבה יותר לפני האלוהים, אבינו הרוחני, כדי שנלמד כיצד לחיות?
10 For they indeed for a few days were accustomed to chastise us according to that which seemed right to them; but he made unto our profit, in order that we might partake his holiness.
אבותינו האנושיים חינכו אותנו במשך שנים ספורות לפי ראות עיניהם, בעוד שאלוהים מחנך אותנו לתועלת שלנו, כדי שנשתתף בקדושתו.
11 Indeed no chastisement for the present seems to be truly joyful, but sorrowful: but afterward it yields the peaceable fruit of righteousness to them who have been disciplined by it.
אין ספק שקבלת עונש היא חוויה מכאיבה ובלתי־נעימה, אך אלה שלמדו לקח מגלים כעבור זמן־מה שהעונש היה לברכה בחייהם.
12 Therefore hold up the hands which hang down, and the paralyzed knees,
על כן חזקו את ידיכם החלשות ועמדו איתן על רגליכם הכושלות.
13 and make straight paths for your feet, in order that whatsoever is lame may not be turned out of the way, but rather may it be healed.
הובילו את רגליכם בדרך ישרה, כדי שההולכים בעקבותיכם, גם אם יהיו חלשים וצולעים, לא יפלו ולא יכשלו, אלא יתחזקו.
14 Follow after peace with all men, and the sanctification, without which no one shall see the Lord:
התרחקו מכל מריבה ונהלו חיי טוהר וקדושה, כי ללא קדושה לא תראו את האדון.
15 looking diligently lest any one may fail from the grace of God; lest any root of bitterness springing up may trouble you, and through it many may be defiled;
השגיחו איש על רעהו שמא יתכחש אחד מכם לחסדו של אלוהים, כי באדם כזה יכולה להתפתח מרירות שעלולה להרעיל חיי רבים.
16 lest any one may be a fornicator, or a profane person, as was Esau, who for one morsel sold his birthright.
השגיחו שאיש מכם לא ייגרר לזנות או לכל טומאה אחרת, כמו מעשי עשו שמכר את בכורתו תמורת נזיד עדשים.
17 For you know that, wishing to inherit the blessing, he was rejected: for he found no place of repentance even though having sought it diligently with tears.
אתם יודעים שכאשר התחרט עשו ורצה להשיב לעצמו את זכות הבכורה, היה מאוחר מדי. הוא לא יכול היה לתקן את המעוות גם כאשר שפך דמעות רבות.
18 For you have not come to the mountain that can be touched, and that is burnt with fire, and unto blackness and darkness, and tempest,
זכרו היכן אתם עומדים: לא לפני להבת אש, ענן, ערפל או סערה נוראה, כפי שעמדו בני־ישראל לרגלי הר־סיני,
19 and to the sound of the trumpet, and the voice of words; which those having heard requested that the word should not be spoken unto them:
ואף לא לפני תרועת שופר נוראה, וקול ה׳ שדיבר אל בני־ישראל דברים נוראים עד שהתחננו לפניו שיפסיק לדבר,
20 for they could not endure that which was spoken, If a wild beast should touch the mountain, it shall be pierced through with a dart:
כי לא יכלו לשאת את צו ה׳: שכל הנוגע בהר – כולל הבהמות – ייסקל באבנים וימות.
21 and the sight was so fearful, Moses said, I exceedingly fear and tremble:
המעמד היה נורא כל־כך עד שאפילו משה עצמו אמר:”יגורתי וחרדתי!“
22 but you have come to mount Zion, and to the heavenly Jerusalem, to the city of the living God, and to myriads of angels,
אתם עומדים לפני הר־ציון האמיתי ולפני עיר אלוהים חיים, הלא היא ירושלים אשר בשמים. אתם עומדים גם לפני מקהלת רבבות מלאכים,
23 to the whole company, and to the church of the first-born, who have been written in the heavens, and to God the Judge of all, and to the spirits of justified people who have been made perfect,
לפני קהילת המשיח שמורכבת מאלה שכתובים בשמים, לפני האלוהים ששופט את הכול, לפני נשמות הצדיקים בשמים, אשר אלוהים השלים בהם את מלאכתו,
24 and to Jesus the mediator of the new covenant, and to the blood of sprinkling, speaking something better than the blood of Abel.
ולפני ישוע המשיח עצמו אשר הביא לנו את הברית החדשה והנפלאה הזאת, ואשר דמו מכפר על חטאינו במקום שיזעק לנקמה כדמו של ‎ הֶבֶל.
25 See that you do not reject the one speaking: for if they escape not having rejected the one delivering them the divine oracles on earth, how much more shall we not escape, who turn away from the one speaking from the heavens:
לכן אל תעזו לסרב להקשיב לקול של המדבר אליכם. שכן אם בני־ישראל לא נמלטו מעונש כשסירבו להקשיב למדבר כאן על־פני האדמה, על אחת כמה וכמה לא נימלט אנחנו מעונש, אם נסרב להקשיב לקולו של המדבר מן השמים.
26 whose voice then shook the earth; but now he has promised, saying, I will still once shake not only the earth, but also heaven.
כשדיבר אלוהים מהר־סיני זעזע קולו את הארץ, אך הוא הבטיח שבפעם הבאה יזעזע לא רק את הארץ אלא גם את השמים!
27 But he would yet once show the removal of the things shaken, as having been created, in order that the things unshaken may remain.
מדבריו משתמע שהוא יבדוק ויברר את כל מה שעומד על יסודות רעועים, כדי שרק החזק והיציב יישאר.
28 Therefore receiving an unshaken kingdom, let us have grace, through which we may worship God acceptably with reverence and fear:
מאחר שקיבלנו מלכות שאינה יכולה להיהרס, הבה נבוא לפני אלוהים אסירי תודה, ונשרתהו כרצונו בצניעות וביראה,
29 for our God is a consuming fire.
כי אלוהינו אש אוכלה הוא.

< Hebrews 12 >