< Ephesians 5 >

1 Therefore be ye imitators of God, as beloved children;
עליכם ללכת בעקבות אלוהים, כי אתם ילדיו והוא אוהב אתכם.
2 and walk about in divine love, as Christ also loved you, and gave himself for you, an offering and a sacrifice to God for an odor of sweet savor.
אהבו איש את רעהו, כשם שהמשיח אהב אותנו וביטא אהבה זאת בהקריבו את עצמו למעננו, כדי לסלוח על חטאינו, וקורבנו היה רצוי לאלוהים.
3 But all fornication, and uncleanness, or covetousness, let it not be named among you, as it becomes saints;
בכל הנוגע למעשי זנות למיניהם, מעשי טומאה ואהבת בצע – אפילו אל תזכירו אותם! נושאים אלה אינם הולמים שיחת מאמינים משיחיים.
4 and indecorum, or foolish talking, or indecent jesting, which is not becoming, but rather the giving of thanks:
הימנעו גם מניבול־פה, דברי שטות וליצנות – אין הם הולמים אתכם! לעומת זאת, הזכירו איש לרעהו את טוב־לבו של אלוהים והיו אסירי תודה.
5 for you are knowing this, that no fornicator, or unclean person, or covetous, who is an idolater, has an inheritance in the kingdom of Christ and of God.
דעו לכם כי הזונים ואוהבי הבצע, שאינם אלא עובדי אלילים, לעולם לא יירשו את מלכות האלוהים והמשיח, כי הם אוהבים את דברי העולם הזה יותר מאשר את אלוהים.
6 Let no one deceive you with empty words: for through these the wrath of God comes on the sons of disobedience.
אל תניחו לאיש להתעות אתכם בנושא זה, כי בגלל חטאים כאלה ישפוך אלוהים את זעמו על מי שמורד בו.
7 Therefore be not partakers along with them.
אף אל תתחברו עם אנשים כאלה!
8 For at one time ye were darkness, but now ye are light in the Lord: walk about as children of the light,
פעם חייתם בחשכה ובחטא, אך כעת אתם חיים באור אדוננו, והתנהגותכם צריכה להוכיח זאת.
9 (for the fruit of the light is in all goodness and righteousness and truth),
שכן פרי הרוח והאור הוא כל דבר טוב, צודק ואמיתי.
10 proving what is acceptable to the Lord;
השתדלו ללמוד מה רצוי בעיני אדוננו.
11 and have no fellowship with the unfruitful works of darkness, but rather indeed convict them.
אל תשתתפו במעשים רעים למיניהם שאינם מביאים כל תועלת, אלא הוקיעו אותם!
12 For it is disgraceful even to speak of those things which are done by them in concealment:
בושה וחרפה היא מה שעושים הרשעים בסתר.
13 but all things being convicted by the light are made manifest; for everything made manifest is light.
כשאתה חושף אותם לאור נראים חטאיהם בבירור, ובמקום שבו ניתן לראות בבירור יש אור.
14 Therefore he says, Awake, thou sleeper, and arise from the dead, and Christ will shine upon thee.
על כן נֶאֱמַר:”התעורר, אתה הישן, קום מן המתים והמשיח יאיר עליך!“
15 Therefore see how you walk about circumspectly, not as unwise, but wise;
לפיכך התנהגו בזהירות, שכן אלה הם ימים קשים. אל תהיו שוטים, אלא חכמים, ונצלו היטב כל הזדמנות לעשות מעשים טובים.
16 buying in the opportunity, because the days are evil.
17 Therefore be not unwise, but understand whatsoever is the will of the Lord.
אל תתנהגו בחוסר מחשבה, אלא השתדלו להבין מה רוצה האדון שתעשו, ועשו זאת!
18 Be not drunk with wine, in which there is riot, but be ye filled with the Spirit;
אל תרבו בשתיית יין, כי שתייה מרובה גורמת למעשים רעים. לעומת זאת, מלאו עצמכם ברוח הקודש והניחו לו לשלוט בכם.
19 speaking one to another in psalms and hymns and spiritual songs, singing and making melody in your heart to the Lord,
בפגשכם זה את זה שוחחו על אודות האדון, צטטו מזמורי תהלים, שירו שירים רוחניים וזמרו לאלוהים בלבבכם.
20 always giving thanks for all things in the name of our Lord Jesus Christ to God, even the Father;
הודו תמיד על כל דבר לאלוהים אבינו בשם ישוע המשיח אדוננו.
21 being submissive to one another in the fear of Christ.
כבדו את המשיח על־ידי כניעתכם איש לרעהו.
22 Wives, be submissive to your own husbands, as to the Lord,
נשים, עליכן להיכנע ולציית לבעליכן, כשם שאתן נכנעות ומצייתות למשיח.
23 because the husband is the head of the wife, as Christ is also the head of the church, being himself the saviour of the body.
כי הבעל הוא ראש האישה, כשם שהמשיח הוא ראש הקהילה, שהיא גופו ואשר למענה הקריב את חייו, כדי להושיעה ולדאוג לה.
24 But as the church is submissive to Christ, so also let the wives be to their husbands in everything.
אם כן, עליכן, הנשים, להיכנע ברצון לבעליכן בכל דבר, כשם שהקהילה נכנעת למשיח.
25 Husbands, love your wives with divine love, as Christ also loved the church with divine love, and gave himself for her;
אתם, הבעלים, אהבו את נשותיכם באותה מידה שאהב המשיח את הקהילה, כשהקריב את חייו למענה
26 in order that he might sanctify her, having purified her by the washing of water through the word,
כדי לזכותה ולקדשה, לרחצה בדבר אלוהים,
27 in order that he might present to himself the glorious church, having not spot or wrinkle or any of such things; but that she might be holy and blameless.
למען יוכל להעמידה לפניו כקהילה יפה וקדושה, חסרת־דופי, כתם או פגם.
28 So the husbands ought to love their own wives with divine love as their own bodies. The one loving his own wife is loving himself:
על הבעלים לאהוב את נשותיהם כמו את עצמם, כי הבעל ואשתו אחד הם.
29 for no one ever yet hated his own flesh; but he nourishes and cherishes it, as Christ also the church;
הרי איש אינו שונא את גופו, אלא מזין אותו ודואג לו באהבה, כשם שהמשיח דואג לקהילתו, ואנו הרי איברי גופו, בשר מבשרו.
30 because we are members of his body:
31 on account of this a man shall leave his father and mother and cleave unto his wife: and they two shall be one flesh.
כפי שאומר הכתוב:”על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד.“
32 This is a great mystery: but I speak in reference to Christ and the church.
קשר הנשואים הוא דבר מופלא, אך יש בו הקבלה לקשר שבין המשיח והקהילה.
33 Moreover you also each one thus love his own wife with divine love as himself; and that the wife also reverence the husband.
אם כן, אני חוזר ואומר: הבעל חייב לאהוב את אשתו כמו את עצמו, והאישה חייבת לכבד את בעלה ולציית לו.

< Ephesians 5 >