Acts 9
1 But Saul, still breathing out threatenings and slaughter against the disciples of the Lord, having come to the high priest,
| כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים |
2 asked from him letters to Damascus against the synagogues, in order that if he should find any being of the way, both men and women, he might lead them bound to Jerusalem.
| וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים. |
3 And it came to pass, while prosecuting the journey he drew near to Damascus, suddenly a light from heaven shone around him;
| כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. |
4 and falling on the ground, he heard a voice saying to him, Saul, Saul, why do you persecute me? And he said, Who art thou, Lord?
| הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו:”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“ |
5 And He said, I am Jesus whom you are persecuting.
| ”מי אתה, אדוני?“שאל שאול.”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ענה הקול. |
6 But stand up, and go into the city, and it shall be told thee what it behooves thee to do.
| ”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“ |
7 And the men journeying along with him stood speechless, indeed hearing the voice, but seeing no one.
| מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. |
8 And Saul arose from the ground; and his eyes being open, he saw nothing: but leading him by the hand, they led him into Damascus;
| כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה. |
9 and he was three days not seeing, neither did he eat nor drink.
10 And there was a certain disciple in Damascus, Ananias by name; and the Lord said to him in a vision, Ananias. And he said, Behold, I am here, Lord.
| באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו:”חנניה!“”כן, אדוני!“השיב חנניה. |
11 And the Lord said to him, Arising, go to the street which is called Straight, and seek a Tarsean, by name Saul, in the house of Judas; for, behold, he is praying,
| והאדון המשיך:”לך לביתו של יהודה ברחוב’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, |
12 and he saw a man, Ananias by name, coming in, and putting his hands on him, in order that he may look up.
| ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“ |
13 And Ananias responded, Lord I have heard from many about this man, how much evil he has done to thy saints in Jerusalem:
| ”אבל, אדוני, “קרא חנניה,”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! |
14 and he here has authority from the chief priests to bind all those calling on thy name.
| הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“ |
15 And the Lord said to him, Go: because he is a vessel of election to me, to bear my name both before the Gentiles, and kings, and sons of Israel:
| ”לך ועשה מה שאמרתי לך, “אמר האדון לחנניה,”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. |
16 for I will show him how many things it behooves him to suffer for my name's sake.
| אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“ |
17 And Ananias departed, and came into the house: and putting his hands on him said, Brother Saul, the Lord, Jesus, that appeared to you in the way in which thou didst come, hath sent me, that thou mayest look up, and he filled with the Holy Ghost.
| חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר:”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“ |
18 And immediately there fell from his eyes as scales: and he looked up; and having stood up, was baptized,
| ”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, |
19 and having received food, he was strengthened. And he was with the disciples who were in Damascus some days;
| ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, |
20 and immediately he was preaching Jesus in the synagogues, that he is the Son of God.
| ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“ |
21 And all those hearing were astonished, and continued to say, Is not this the one laying waste those calling on this name in Jerusalem? and has come hither for this, that he may lead them bound to the chief priests.
| כל מי ששמע את דברי שאול נדהם.”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“שאלו.”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“ |
22 And Saul continued to be the more filled up with dynamite, and he was confounding the Jews dwelling in Damascus, proving that Jesus is the Christ.
| שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. |
23 And when many days were being filled up, the Jews issued a verdict to kill him:
| כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. |
24 but their plot was made known to Saul. And they were keeping the gates both day and night in order that they might kill him:
| אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. |
25 and his disciples taking him, let him down through the wall in the night, lowering him in a basket.
| לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה. |
26 And arriving in Jerusalem, he was endeavoring to join himself to the disciples: and all were afraid of him, not believing that he was a disciple.
| שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. |
27 But Barnabas taking him, led him to the apostles, and related to them how he saw the Lord on the way, and that He spoke to him, and how he preached boldly in Damascus in the name of Jesus.
| בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. |
28 And he was with them going in and coming out in Jerusalem, preaching boldly in the name of the Lord;
| לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. |
29 and he was speaking and arguing against the Hellenists, and they undertook to kill him.
| שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. |
30 And the brethren, taking cognizance, led him to Caesarea, and sent him away to Tarsus.
| כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס. |
31 Then indeed the church had peace throughout all Judea and Galilee and Samaria, being edified and progressing in the fear of the Lord; and was being multiplied by the exhortation of the Holy Ghost.
| בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳. |
32 And it came to pass, that Peter going through all parts, came down also to the saints living at Lydda.
| פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. |
33 And he found there a certain man, by name Eneas, lying on a bed eight years, who was paralyzed.
| הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים. |
34 And Peter said to him, Eneas, Jesus Christ heals thee: arise, and take up thy bed: and immediately he arose.
| ”אניאס, “אמר לו פטרוס,”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“והוא נרפא מיד. |
35 And all those dwelling at Lydda and Sharon, whosoever saw him, turned to the Lord.
| כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון. |
36 But there was a certain disciple in Joppa, by name Tabitha, who being interpreted is called Dorcas: and she was full of good works and alms which she was doing.
| ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. |
37 And it came to pass during those days, she being sick, died: and washing her, they placed her in an upper chamber.
| באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. |
38 And Lydda being near to Joppa, the disciples hearing that Peter is in it, sent two men to him, entreating him, Do not delay to come unto us.
| אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. |
39 And Peter rising up came along with them; whom, on arrival, they led to the upper chamber: and all the widows stood by him weeping, and showing him the chitoons and himations, so many as Dorcas made, while with them.
| בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן. |
40 And Peter having put them all out, and putting down his knees, prayed; and having turned toward the body, said, Tabitha, arise. And she opened her eyes: and seeing Peter sat up.
| פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא:”צביה, קומי!“באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. |
41 And having given her his hand, he raised her up, and calling the saints and widows, he presented her alive.
| הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם. |
42 And it was known throughout all Joppa; and many believed on the Lord.
| הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. |
43 And it came to pass, that he remained some days in Joppa, with one Simon a tanner.
| פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון. |
