2 Thessalonians 3

1 Finally, brethren, pray for us in order that the word of the Lord may run and be glorified, as even unto you:

לסיום, אחים יקרים, אנא, התפללו בעדנו. ראשית כל התפללו שבשורת ה׳ תופץ במהירות וביעילות בכל מקום, ותביא לו כבוד רב כפי שהביאה ביניכם.

2 and in order that we may be delivered from the ungodly and wicked men; for faith does not belong to all.

שנית, התפללו שלא ניפול בידי אנשים רשעים, שהרי לא כולם אוהבים את האדון.

3 But the Lord is faithful, who will establish you and keep you from the evil one.

אך אתם יכולים לסמוך על האדון שיחזק וישמור אתכם מכל רע.

4 And we have trusted in the Lord in your behalf, that you are doing, and will do whatsoever we command.

האדון גם העניק לנו את הביטחון שאתם מקיימים הלכה למעשה את מה שלימדנו אתכם, ואף שתמשיכו בכך בעתיד.

5 And the Lord direct your hearts into the love of God, and the patience of Christ.

והאדון ישוע יכשיר את לבבכם להבין את משמעותה ועומקה של אהבת אלוהים וסבלנותו של המשיח.

6 And we command you, brethren, in the name of our Lord Jesus Christ, that you withdraw from every brother who walks about disorderly, and not according to the teaching they received from us.

אחים יקרים, אנו מצווים עליכם בשם ישוע המשיח אדוננו ובסמכותו: התרחקו מכל מאמין עקשן שמסרב לקיים את ההוראות שמסרנו לכם.

7 For you yourselves know how it behooves you to imitate us; because we were not disorderly among you;

אתם יודעים היטב שעליכם להתנהג כמונו, שכן מעולם לא ראיתם אותנו סוטים מהדרך הנכונה;

8 neither did we eat bread with any one gratuitously, but with labor and toil, night and day working, that we might not burden any one of you:

מעולם לא אכלנו בחינם – תמיד שילמנו בעד מה שקיבלנו. עבדנו קשה יומם ולילה כדי להרוויח את מחייתנו, כי לא רצינו להכביד על איש מכם.

9 not because we have not the right, but in order that we may give ourselves an example to you, that you may imitate us.

אל תחשבו שלא הייתה לנו הזכות לבקש מכם לספק את מזוננו – פשוט רצינו להראות לכם כיצד עליכם לעבוד לפרנסתכם.

10 For indeed when we were with you, we proclaimed this to you, that if any one does not wish to work, let him not eat.

עוד בהיותנו אצלכם ביקשנו מכם לשמור על העיקרון:”מי שלא יעבוד לא יאכל!“

11 For we hear that there are certain ones walking about among you disorderly, doing nothing, but they are busybodies:

אך בכל זאת אנו שומעים כי יש ביניכם טפילים עצלים, המסרבים לעבוד ומבזבזים את זמנם ברכילות וחרחורי־ריב.

12 but we command such and exhort them in the Lord Jesus Christ, that with quietude working, they must eat their own bread.

אנחנו מזהירים את האנשים האלה ומצווים עליהם בשם אדוננו ישוע המשיח: לכו לעבוד והרוויחו את לחמכם בכבוד!

13 But you, brethren, be not weary doing well.

ולשאר האחים אני אומר: לעולם אל תתייאשו ואל תפסיקו לעשות מעשים טובים.

14 But if any one does not obey our word through the epistle, note him; do not keep company with him; in order that he may be ashamed;

גרשו מקרבכם את מי שמסרב לשמוע לדברינו שכתובים במכתב זה, כדי שיתבייש בעצמו.

15 consider him not as an enemy, but admonish him as a brother.

אל תתייחסו אליו כאל אויב, אלא כאל אח תועה שיש להזהירו ולהחזירו לדרך הישר.

16 The Lord of peace himself grant unto you peace always in every way. The Lord be with you all.

ואדון השלום בעצמו יעניק לכם את שלומו בכל עת ובכל מקום. יהיה האדון עם כולכם.

17 Salutation of me Paul with my own hand, which is the token in every epistle: so I write.

עתה אני, פולוס, מברך את כולכם בכתב־ידי, כמנהגי בסיום כל מכתבי, לאות וסימן שאני באמת הכתבתי אותם. זהו כתב ידי וזוהי חתימתי. יברך אדוננו ישוע המשיח את כולכם.

18 The grace of our Lord Jesus Christ be with you all.