2 Corinthians 12

1 It behooves me to glory, indeed it is not profitable, I will come to visions and revelations of the Lord.

התפארות זאת טיפשית כל־כך, אך הרשו לי להמשיך. ברצוני לספר לכם על חזיונות והתגלויות שהיו לי מאת האדון.

2 I knew a man in Christ, fourteen years ago, whether in the body, I know not; whether out of the body, I know not, such a one having been caught up even to the third heaven.

אני מכיר מאמין אחד שנלקח לשמים לפני ארבע־עשרה שנים. אני יודע שהאיש הזה (אם בגוף ממש או שבנפרד מגופו רק האלוהים יודע).

3 And I knew such a man, whether in the body, or out of the body, I know not; God knows,

4 that he was caught up to Paradise, and heard unutterable words, which it is impossible for a man to speak.

נלקח לשמים ושמע דברים כה מדהימים, עד כי לא ניתן לבטאם, ואסור לחזור עליהם.

5 Concerning such a one I will glory: but concerning myself I will not glory, except in my infirmities.

חוויה כזאת ראויה להתגאות בה, אך איני מתכוון לעשות כן. אתגאה רק בחולשותיי.

6 For if I shall wish to glory, I will not be a fool; for I speak the truth: but I fear, lest some one may consider with reference to me above what he sees me, or hears from me.

לא חסר לי במה להתגאות, ואף לא אנהג כשוטה אם אתגאה, אך איני רוצה שאיש יחשבני ליותר ממה שראה במעשי ובדיבורי.

7 And that I may not be exalted by the abundance of revelations, a thorn was given unto me in the flesh, the messenger of Satan that he may buffet me, in order that I may not be exalted.

על־מנת שלא אתמלא יהירות בגלל הדברים הנפלאים שראיתי, ניתנה לי קוץ בבשרי, שליח מאת השטן להטרידני ולעקוץ את גאוותי.

8 Three times I called on the Lord concerning this, that it may depart from me.

שלוש פעמים התחננתי לאלוהים שייקח אותו ממני,

9 And he said to me, My grace is sufficient for thee: for power is made perfect in weakness. Therefore most delightfully I will glory the more in my infirmities, in order that the power of Christ may abide on me.

ברם בכל פעם האדון אמר לי:”לא. אך אני אתך, ואינך זקוק ליותר. גבורתי נשלמת בחולשתך.“עתה אני שמח להתגאות בחולשתי; במקום שאפגין את כוחי ויכולתי, אני שמח להיות דוגמה חיה לגבורת המשיח.

10 Therefore I delight in infirmities, in insults, in difficulties, in persecutions, and in tight places, for Christ's sake: for when I am without strength, then I am dynamite.

הואיל ואני יודע שחולשתי מפארת את המשיח, אני שמח ב”קוץ“הזה שבבשרי, בעלבונות, בצרות, ברדיפות ובמצוקות. שכן בהיותי חלש, אז אני חזק – ככל שאני חלש יותר כך אני תלוי יותר במשיח.

11 I have become a fool: you did compel me. For I ought to be commended by you: for I am not inferior to the very chief of the apostles, if indeed I am nothing.

אני מתנהג כשוטה, אך אתם גרמתם לכך. אתם הייתם צריכים להתגאות בי, כי למרות שאני כאין וכאפס, איני נופל במאומה מהשליחים”הנפלאים“.

12 For indeed the signs of the apostleship are wrought in me in all patience, in miracles and in wonders and in dynamites.

כבר הוכחתי לכם שאכן אלוהים עצמו שלחני אליכם, שהרי בסבלנות רבה חוללתי ביניכם נסים, נפלאות ואותות גבורה.

13 For what is that in which you are inferior to other churches, except that I did not burden you? forgive me this wrong.

מדוע אתם מרגישים נחותים מהקהילות האחרות? האם משום שלא הנחתי לכם לתמוך בי כספית? אנא, סלחו לי על העוול הנורא הזה!

14 Behold, the third time I am ready to come to you; and I will not spare: for I do not seek yours, but you. For the children ought not to lay up treasures for the parents, but the parents for the children,

עתה אני בא לבקרכם בפעם השלישית, וגם הפעם לא יעלה לכם הדבר פרוטה. איני מעוניין בכספכם, אלא בכם! אחרי הכול, הילדים אינם צריכים לכלכל את הוריהם אלא להיפך, על ההורים לכלכל את ילדיהם.

15 But I will most delightfully spend and be spent for your souls. If the more abundantly I love you am I loved the less?

אני מוכן בשמחה לתת לכם את עצמי ואת כל אשר לי למען טובתכם הרוחנית, אם כי נראה שככל שאני אוהב אתכם יותר, אתם אוהבים אותי פחות.

16 But let it he so, I did not burden you; but, being crafty, I caught you with guile.

אחדים מכם אומרים:”אמנם נראה שביקוריו לא עלו לנו דבר, אך הפולוס הזה איש ערמומי ואין ספק ששיחק בנו. הוא ודאי הרוויח מאתנו כסף איכשהו!“

17 Which one of those whom I sent unto you, did I fleece you through him?

אך כיצד? האם ניצל אתכם אחד מהאנשים אשר שלחתי אליכם?

18 I called Titus, and sent the brother along with him: whether did Titus defraud you? did we not walk by the same Spirit? did we not in the same tracks?

כשהאצתי בטיטוס לבקרכם ושלחתי עמו אח נוסף, האם הם רימו או ניצלו אתכם? ודאי שלא. הרי אנחנו פועלים מתוך אותם המניעים ומתנהגים באותה דרך.

19 For a long time you were thinking that I am apologizing to you. We speak before God in Christ; but all things, beloved, are for your edification.

החושבים אתם שאנו מנסים להצטדק לפניכם? אם כן, אתם טועים! לנוכח אלוהים אני אומר לכם שהדברים נאמרו למענכם, ידידים יקרים, כדי לעזור לכם להיבנות באופן רוחני.

20 For I fear lest, having come, I may not find you as I wish, and may not be found by you as you wish; lest perhaps strife, jealousy, animosities, selfseekings, calumniations, eavesdroppings, inflations, outfallings, are among you;

אני חושש שמא בבואי אליכם לא ימצא־חן בעיני מה שאראה, והצעדים שאאלץ לנקוט לא ימצאו חן בעיניכם. אני חושש שמא אמצא בקרבכם מריבה, קנאה, רוגז אנוכיות, רכלנות, הוצאת־דיבה, יהירות ומבוכה.

21 lest, I again having come, my God will humble me before you, and I will mourn over many of those having previously committed sins, and not having repented over the uncleanness and the fornication and debauchery which they have done.

אכן, אני חושש שמא בשובי אליכם ישפילני אלוהים לפניכם, ואתאבל על רבים מכם אשר חטאו זה מכבר ולא חזרו בתשובה על מעשיהם הבלתי־מוסריים, על זנות וזימה.