1 Corinthians 14

1 Follow after divine love; and seek the spiritual gifts, but rather that you may prophesy.

טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה׳.

2 For the one speaking with a tongue speaks not to men, but to God; for no one hears him; but he speaks mysteries in the spirit:

אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות.

3 but the one prophesying speaks to men edification, exhortation, and comfort.

לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם.

4 The one speaking with a tongue edifies himself; but the one prophesying edifies the church.

אדם שמדבר”בשפות“עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות.

5 But I wish you all to speak with tongues, but rather that you may prophesy: but greater is the one prophesying, than the one speaking with tongues, unless he may interpret, in order that the church may receive edification.

הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא־ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.

6 But now, brethren, if I may come unto you speaking with tongues, what shall I profit you, unless I shall speak to you either in revelation, or knowledge, or prophecy, or in instruction?

אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי־הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה.

7 Nevertheless things without life, giving forth a voice, whether pipe or harp, if it may not give a distinction to the sounds, how shall it be known what is piped, or what is harped?

אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת.

8 For if indeed the trumpet may give an uncertain sound, who will prepare himself for the war?

אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה?

9 Thus also if you through the tongue may give an indistinct word, how will that which is spoken be known? for you will be speaking into the air.

כך גם לגבי דיבור בשפות לא־ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!

10 If it so happens that there are so many kinds of voices in the world, and nothing without a voice;

יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית … לאלה שמבינים אותן,

11 if then I do not understand the power of the voice, I will be a barbarian to the one speaking, and the one speaking will be a barbarian to me.

אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי.

12 So also you, since you are zealots of spirits, seek that you may abound unto the edification of the church.

מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.

13 Therefore let the one speaking with a tongue, pray that one may interpret.

מי שמדבר בשפה לא־ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר.

14 For if I pray with a tongue, my spirit is praying, but my mind is not fruitful.

הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר.

15 Then what is it? I will pray with my spirit, and I will pray with my mind also: I will sing with my spirit, and I will sing with my mind also.

כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא־ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה.

16 Since if you may bless with the spirit, how will one occupying the place of the unlearned say Amen to your blessing? since he does not know what you are saying.

אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא־ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה׳ ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה׳ בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים?

17 For you indeed bless beautifully, but the other is not edified.

אתם אמנם מהללים את ה׳, אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.

18 I thank God, I speak with tongue more than you all:

אני מודה לאלוהים על שאני מדבר”בשפות“יותר מכל אחד מכם.

19 but I would rather speak five words in the church with my understanding, so that I may indeed teach others, than ten thousand words in a tongue.

אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת־אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.

20 Brethren, be not children in intellect: but be infants in evil, but be perfect in intellect.

אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים.

21 It has been written in the law; I will speak to this people with other tongues and with the lips of others; and thus they will not hearken unto me, says the Lord.

כתוב בכתבי־הקודש, שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה׳.

22 So tongues are for a sign, not to those who believe, but to the unbelievers: and prophecy is not for the unbelievers, but for the believers.

מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא־ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין.

23 Then if the whole church may come together, and all may speak with tongues, and the unlearned or unbelievers may come in, will they not say that you are gone mad?

אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא־מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם!

24 But if all may prophesy, and some unbeliever or unlearned person may come in, he is convicted by all, he is discerned by all;

בעוד שאם תטיפו את דבר ה׳, גם האורח וגם הלא־מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם,

25 the secrets of his heart are made manifest; and thus falling upon his face he will worship God, proclaiming that God is truly in you.

ותוך כדי הקשבה לדבר ה׳ יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה׳ ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

26 Then what is it, brethren? When you may come together, each one has a psalm, has a lesson, has a revelation, has a tongue, has an interpretation. Let all things be done to edification.

לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ‎ יְלַמֵּד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא־ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא־ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון.

27 If one speaks with a tongue, let it he by twos, or at most by threes, and separately; and let one interpret;

בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא־ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם.

28 but if there may be no interpreter, let him keep silent in the church; but let him speak to himself, and to God.

אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

29 But let two or three prophets speak, and let the others give audience;

שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר.

30 but if something may be revealed to another sitting down, let the first be silent.

31 For you are all able to prophesy one by one, in order that all may learn, and all may be comforted.

בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה׳ יוכל לדבר – אחד־אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו.

32 Truly the spirits of the prophets are subject to the prophets;

אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור!

33 for he is not a God of confusion, but of peace. So in all the churches of the saints,

אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום. כנהוג בכל הקהילות,

34 let the women be silent in the churches: for it is not permitted to them to talk; but let them be subordinate, as the law also says.

על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים.

35 But if they wish to learn something, let them ask their own husbands at home: for it is disgraceful for a woman to talk in church.

אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה.

36 Whether did the word of God come out from you? or has it reached unto you alone?

האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים?

37 If any one seems to be a prophet, or spiritual, let him understand the things which I write to you, that they are of the Lord;

אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון.

38 but if any one ignores, he is ignored.

אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

39 So, my brethren, be zealous to prophesy, and do not forbid to speak with tongues;

אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא־ידועות.

40 but let all things be done decently and in order.

על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.