Psalms 40
1 To him that excelleth. A Psalme of David. I Waited paciently for the Lord, and he inclined vnto me, and heard my cry.
| למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ |
2 Hee brought mee also out of the horrible pit, out of the myrie clay, and set my feete vpon the rocke, and ordered my goings.
| ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ |
3 And he hath put in my mouth a new song of praise vnto our God: many shall see it and feare, and shall trust in the Lord.
| ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ |
4 Blessed is the man that maketh the Lord his trust, and regardeth not the proude, nor such as turne aside to lyes.
| אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ |
5 O Lord my God, thou hast made thy wonderfull workes so many, that none can count in order to thee thy thoughts toward vs: I would declare, and speake of them, but they are moe then I am able to expresse.
| רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ |
6 Sacrifice and offering thou didest not desire: (for mine eares hast thou prepared) burnt offring and sinne offering hast thou not required.
| זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ |
7 Then said I, Lo, I come: for in the rolle of the booke it is written of me,
| אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ |
8 I desired to doe thy good will, O my God: yea, thy Lawe is within mine heart.
| לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ |
9 I haue declared thy righteousnesse in the great Congregation: loe, I will not refraine my lippes: O Lord, thou knowest.
| בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ |
10 I haue not hidde thy righteousnesse within mine heart, but I haue declared thy trueth and thy saluation: I haue not conceiled thy mercy and thy trueth from the great Congregation.
| צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ |
11 Withdrawe not thou thy tender mercie from mee, O Lord: let thy mercie and thy trueth alway preserue me.
| אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ |
12 For innumerable troubles haue compassed mee: my sinnes haue taken such holde vpon me, that I am not able to looke vp: yea, they are moe in nomber then the heares of mine head: therefore mine heart hath failed me.
| כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ |
13 Let it please thee, O Lord, to deliuer mee: make haste, O Lord, to helpe me.
| רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ |
14 Let them be confounded and put to shame together, that seeke my soule to destroye it: let them be driuen backward and put to rebuke, that desire mine hurt.
| יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ |
15 Let them be destroyed for a rewarde of their shame, which say vnto me, Aha, aha.
| ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ |
16 Let all them, that seeke thee, reioyce and be glad in thee: and let them, that loue thy saluation, say alway, The Lord be praysed.
| ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ |
17 Though I be poore and needie, the Lord thinketh on mee: thou art mine helper and my deliuerer: my God, make no tarying.
| ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ |
