Numbers 24
1 When Balaam saw that it pleased the Lord to blesse Israel, then he went not, as certaine times before, to set diuinations, but set his face toward the wildernesse.
| וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ |
2 And Balaam lift vp his eyes, and looked vpon Israel, which dwelt according to their tribes, and the Spirit of God came vpon him.
| וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ |
3 And he vttered his parable, and sayd, Balaam the sonne of Beor hath sayde, and the man, whose eyes were shut vp, hath sayd,
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
4 He hath sayde, which heard the wordes of God, and sawe the vision of the Almightie, and falling in a traunce had his eyes opened:
| נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
5 How goodly are thy tentes, O Iaakob, and thine habitations, O Israel!
| מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ |
6 As the valleis, are they stretched forth, as gardes by the riuers side, as the aloe trees, which the Lord hath planted, as the cedars beside the waters.
| כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ |
7 The water droppeth out of his bucket, and his seede shalbe in many waters, and his king shall be hier then Agag, and his kingdome shall bee exalted.
| יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ |
8 God brought him out of Egypt: his strength shalbe as an vnicorne: he shall eate the nations his enemies, and bruise their bones, and shoote them through with his arrowes.
| אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ |
9 He coucheth and lieth downe as a yong lion, and as a lion: who shall stirre him vp? blessed is he that blesseth thee, and cursed is he that curseth thee.
| כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ |
10 Then Balak was very angry with Balaam, and smote his handes together: so Balak sayde vnto Balaam, I sent for thee to curse mine enemies, and beholde, thou hast blessed them nowe three times.
| ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ |
11 Therefore nowe flee vnto thy place: I thought surely to promote thee vnto honour, but loe, the Lord hath kept thee backe from honour.
| ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ |
12 Then Balaam answered Balak, Tolde I not also thy messengers, which thou sentest vnto me, saying,
| ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ |
13 If Balak would giue me his house ful of siluer and gold, I can not passe the commandement of the Lord, to doe either good or bad of mine owne minde? what the Lord shall commaund, the same will I speake.
| אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ |
14 And nowe behold, I goe vnto my people: come, I will aduertise thee what this people shall doe to thy folke in the later dayes.
| ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ |
15 And he vttered his parable, and sayd, Balaam the sonne of Beor hath sayde, and the man whose eyes were shut vp, hath sayd,
| וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ |
16 He hath said that heard the words of God, and hath the knowledge of the most High, and sawe the vision of the Almightie, and falling in a traunce had his eyes opened:
| נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ |
17 I shall see him, but not nowe: I shall behold him, but not neere: there shall come a starre of Iaakob, and a scepter shall rise of Israel, and shall smite the coastes of Moab, and destroy all the sonnes of Sheth.
| אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ |
18 And Edom shalbe possessed, and Seir shall be a possession to their enemies: but Israel shall do valiantly.
| והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ |
19 He also that shall haue dominion shall bee of Iaakob, and shall destroy the remnant of the citie.
| וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ |
20 And when he looked on Amalek, he vttered his parable, and sayd, Amalek was the first of the nations: but his latter ende shall come to destruction.
| וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ |
21 And he looked on the Kenites, and vttered his parable, and sayde, Strong is thy dwelling place, and put thy nest in the rocke.
| וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ |
22 Neuerthelesse, the Kenite shalbe spoyled vntill Asshur cary thee away captiue.
| כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ |
23 Againe he vttered his parable, and sayd, Alas, who shall liue when God doeth this?
| וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ |
24 The ships also shall come from the coastes of Chittim, and subdue Asshur, and shall subdue Eber, and he also shall come to destruction.
| וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ |
25 Then Balaam rose vp, and went and returned to his place: and Balak also went his way.
| ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ |
