Mark 5
1 And they came ouer to the other side of the sea into the countrey of the Gadarens.
| ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ |
2 And when he was come out of the shippe, there met him incontinently out of the graues, a man which had an vncleane spirit:
| והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ |
3 Who had his abiding among the graues, and no man could binde him, no not with chaines:
| ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ |
4 Because that when hee was often bounde with fetters and chaines, he plucked the chaines asunder, and brake the fetters in pieces, neither could any man tame him.
| כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ |
5 And alwayes both night and day he cryed in the mountaines, and in the graues, and strooke himselfe with stones.
| ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ |
6 And when he saw Iesus afarre off, he ranne, and worshipped him,
| ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ |
7 And cryed with a loude voyce, and saide, What haue I to doe with thee, Iesus the Sonne of the most high God? I will that thou sweare to me by God, that thou torment me not.
| ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ |
8 (For hee saide vnto him, Come out of the man, thou vncleane spirit.)
| כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ |
9 And he asked him, What is thy name? and hee answered, saying, My name is Legion: for we are many.
| וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ |
10 And hee prayed him instantly, that hee would not send them away out of the countrey.
| ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ |
11 Now there was there in the mountaines a great heard of swine, feeding.
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ |
12 And all ye deuils besought him, saying, Send vs into the swine, that we may enter into them.
| ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ |
13 And incontinently Iesus gaue them leaue. Then the vncleane spirites went out, and entred into the swine, and the heard ranne headlong from the high banke into the sea, (and there were about two thousand swine) and they were choked vp in the sea.
| וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ |
14 And the swineheards fled, and told it in the citie, and in the countrey, and they came out to see what it was that was done.
| וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ |
15 And they came to Iesus, and sawe him that had bene possessed with the deuil, and had the legion, sit both clothed, and in his right minde: and they were afraide.
| ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ |
16 And they that saw it, tolde them, what was done to him that was possessed with the deuil, and concerning the swine.
| ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ |
17 Then they began to pray him, that hee would depart from their coastes.
| ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ |
18 And when he was come into the shippe, he that had bene possessed with the deuil, prayed him that he might be with him.
| ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ |
19 Howbeit, Iesus would not suffer him, but said vnto him, Goe thy way home to thy friendes, and shewe them what great thinges the Lord hath done vnto thee, and howe hee hath had compassion on thee.
| ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ |
20 So he departed, and began to publish in Decapolis, what great things Iesus had done vnto him: and all men did marueile.
| וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ |
21 And when Iesus was come ouer againe by ship vnto the other side, a great multitude gathered together to him, and he was neere vnto the sea.
| וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ |
22 And beholde, there came one of the rulers of the Synagogue, whose name was Iairus: and when he sawe him, he fell downe at his feete,
| והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ |
23 And besought him instantly, saying, My litle daughter lyeth at point of death: I pray thee that thou wouldest come and lay thine hands on her, that she may be healed, and liue.
| ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ |
24 Then hee went with him, and a great multitude folowed him, and thronged him.
| וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ |
25 (And there was a certaine woman, which was diseased with an issue of blood twelue yeeres,
| ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ |
26 And had suffred many things of many physicions, and had spent all that she had, and it auailed her nothing, but she became much worse.
| והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ |
27 When she had heard of Iesus, shee came in the preasse behinde, and touched his garment.
| ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ |
28 For she said, If I may but touch his clothes, I shalbe whole.
| כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ |
29 And straightway the course of her blood was dried vp, and she felt in her body, that she was healed of that plague.
| וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ |
30 And immediatly when Iesus did knowe in himselfe the vertue that went out of him, he turned him round about in the preasse, and said, Who hath touched my clothes?
| וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ |
31 And his disciples said vnto him, Thou seest the multitude throng thee, and sayest thou, Who did touche me?
| ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ |
32 And he looked round about, to see her that had done that.
| ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ |
33 And the woman feared and trembled: for she knewe what was done in her, and shee came and fell downe before him, and tolde him the whole trueth.
| ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ |
34 And hee saide to her, Daughter, thy faith hath made thee whole: go in peace, and be whole of thy plague.)
| ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ |
35 While hee yet spake, there came from the same ruler of the Synagogues house certaine which said, Thy daughter is dead: why diseasest thou the Master any further?
| עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ |
36 Assoone as Iesus heard that word spoken, he said vnto the ruler of the Synagogue, Be not afraide: onely beleeue.
| וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ |
37 And he suffered no man to follow him saue Peter and Iames, and Iohn the brother of Iames.
| ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ |
38 So hee came vnto the house of the ruler of the Synagogue, and sawe the tumult, and them that wept and wailed greatly.
| ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ |
39 And he went in, and said vnto them, Why make ye this trouble, and weepe? the childe is not dead, but sleepeth.
| ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ |
40 And they laught him to scorne: but hee put them all out, and tooke the father, and the mother of the childe, and them that were with him, and entred in where the childe lay,
| וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ |
41 And tooke the childe by the hand, and saide vnto her, Talitha cumi, which is by interpretation, Mayden, I say vnto thee, arise.
| ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ |
42 And straightway the mayden arose, and walked: for shee was of the age of twelue yeeres, and they were astonied out of measure.
| ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ |
43 And he charged them straitly that no man should knowe of it, and commanded to giue her meate.
| ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ |
