Mark 4
1 And hee began againe to teache by the sea side, and there gathered vnto him a great multitude, so that hee entred into a shippe, and sate in the sea, and all the people was by the sea side on the land.
| וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ |
2 And he taught them many things in parables, and said vnto them in his doctrine,
| וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ |
3 Hearken: Beholde, there went out a sower to sowe.
| שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ |
4 And it came to passe as he sowed, that some fell by the way side, and the foules of the heauen came, and deuoured it vp.
| ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ |
5 And some fell on stonie grounde, where it had not much earth, and by and by sprang vp, because it had not depth of earth.
| ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 But assoone as ye Sunne was vp, it was burnt vp, and because it had not roote, it withered away.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ |
7 And some fell among the thornes, and the thornes grewe vp, and choked it, so that it gaue no fruite.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ |
8 Some againe fell in good grounde, and did yeelde fruite that sprong vp, and grewe, and it brought foorth, some thirtie folde, some sixtie folde, and some an hundreth folde.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ |
9 Then he said vnto them, He that hath eares to heare, let him heare.
| ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 And whe he was alone, they that were about him with the twelue, asked him of ye parable.
| ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ |
11 And he saide vnto them, To you it is giuen to knowe the mysterie of the kingdome of God: but vnto them that are without, all thinges bee done in parables,
| ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ |
12 That they seeing, may see, and not discerne: and they hearing, may heare, and not vnderstand, least at any time they should turne, and their sinnes should be forgiuen them.
| למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ |
13 Againe he said vnto them, Perceiue ye not this parable? howe then should ye vnderstand all other parables?
| ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ |
14 The sower soweth the worde.
| הזרע הוא זרע את הדבר׃ |
15 And these are they that receiue the seede by the wayes side, in whome the worde is sowen: but when they haue heard it, Satan commeth immediatly, and taketh away the worde that was sowen in their heartes.
| ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ |
16 And likewise they that receiue the seede in stony ground, are they, which whe they haue heard the word, straightwayes receiue it with gladnesse.
| וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ |
17 Yet haue they no roote in themselues, and endure but a time: for when trouble and persecution ariseth for the worde, immediatly they be offended.
| אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ |
18 Also they that receiue the seede among the thornes, are such as heare the word:
| והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ |
19 But the cares of this world, and the deceitfulnes of riches, and the lustes of other things enter in, and choke the word, and it is vnfruitfull. (aiōn g165)
| ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
20 But they that haue receiued seede in good ground, are they that heare the worde, and receiue it, and bring foorth fruite: one corne thirtie, another sixtie, and some an hundreth.
| ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ |
21 Also he saide vnto them, Commeth the candle in, to be put vnder a bushell, or vnder the bed, and not to be put on a candlesticke?
| ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ |
22 For there is nothing hid, that shall not be opened: neither is there a secret, but that it shall come to light.
| כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ |
23 If any man haue eares to heare, let him heare.
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
24 And he said vnto them, Take heede what ye heare. With what measure ye mete, it shall be measured vnto you: and vnto you that heare, shall more be giuen.
| ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ |
25 For vnto him that hath, shall it be giuen, and from him that hath not, shall be taken away, euen that he hath.
| כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
26 Also he said, So is the kingdome of God, as if a man should cast seede in the ground,
| ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ |
27 And shoulde sleepe, and rise vp night and day, and the seede should spring and growe vp, he not knowing howe.
| וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ |
28 For the earth bringeth foorth fruite of it selfe, first the blade, then the eares, after that full corne in the eares.
| כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ |
29 And assoone as the fruite sheweth it selfe, anon hee putteth in the sickle, because the haruest is come.
| וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ |
30 He saide moreouer, Whereunto shall wee liken the kingdome of God? or with what comparison shall we compare it?
| ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ |
31 It is like a graine of mustarde seede, which when it is sowen in the earth, is the least of all seedes that be in the earth:
| כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ |
32 But after that it is sowen, it groweth vp, and is greatest of all herbes, and beareth great branches, so that the foules of heauen may builde vnder the shadow of it.
| ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ |
33 And with many such parables he preached the word vnto them, as they were able to heare it.
| ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ |
34 And without parables spake hee nothing vnto them: but he expounded all thinges to his disciples apart.
| ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ |
35 Nowe the same day when euen was come, he saide vnto them, Let vs passe ouer vnto the other side.
| ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ |
36 And they left the multitude, and tooke him as he was in the shippe, and there were also with him other little shippes.
| ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ |
37 And there arose a great storme of winde, and the waues dashed into the shippe, so that it was now full.
| ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ |
38 And he was in the sterne asleepe on a pillow: and they awoke him, and saide to him, Master, carest thou not that we perish?
| והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ |
39 And hee rose vp, and rebuked the winde, and saide vnto the sea, Peace, and be still. So the winde ceased, and it was a great calme.
| ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ |
40 Then he saide vnto them, Why are ye so fearefull? how is it that ye haue no faith?
| ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ |
41 And they feared exceedingly, and said one to another, Who is this, that both the winde and sea obey him?
| וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ |
