Mark 3
1 And he entred againe into ye Synagogue, and there was a man which had a withered had.
| וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ |
2 And they watched him, whether he would heale him on the Sabbath day, that they might accuse him.
| ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ |
3 Then he saide vnto the man which had the withered hand, Arise: stand forth in the middes.
| ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ |
4 And he saide to them, Is it lawfull to doe a good deede on the Sabbath day, or to doe euil? to saue the life, or to kill? But they held their peace.
| ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ |
5 Then hee looked rounde about on them angerly, mourning also for the hardnesse of their hearts, and saide to the man, Stretch foorth thine hand. And he stretched it out: and his hande was restored, as whole as the other.
| ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ |
6 And the Pharises departed, and straightway gathered a councill with the Herodians against him, that they might destroy him.
| והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃ |
7 But Iesus auoided with his disciples to the sea: and a great multitude followed him from Galile, and from Iudea,
| וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ |
8 And from Ierusalem, and from Idumea, and beyonde Iordan: and they that dwelled about Tyrus and Sidon, when they had heard what great things he did, came vnto him in great number.
| ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ |
9 And he commanded his disciples, that a litle shippe should waite for him, because of the multitude, lest they shoulde throng him.
| ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃ |
10 For hee had healed many, in so much that they preassed vpon him to touch him, as many as had plagues.
| כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ |
11 And when the vncleane spirits sawe him, they fel downe before him, and cried, saying, Thou art the Sonne of God.
| והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ |
12 And he sharply rebuked them, to the ende they should not vtter him.
| ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃ |
13 Then hee went vp into a mountaine, and called vnto him whome he woulde, and they came vnto him.
| ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃ |
14 And hee appoynted twelue that they should be with him, and that he might send them to preache,
| וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ |
15 And that they might haue power to heale sicknesses, and to cast out deuils.
| והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ |
16 And the first was Simon, and hee named Simon, Peter,
| ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ |
17 Then Iames the sonne of Zebedeus, and Iohn Iames brother (and surnamed them Boanerges, which is, the sonnes of thunder, )
| ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ |
18 And Andrew, and Philippe, and Bartlemew, and Matthewe, and Thomas, and Iames, the sonne of Alpheus, and Thaddeus, and Simon the Cananite,
| ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ |
19 And Iudas Iscariot, who also betraied him, and they came home.
| ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃ |
20 And the multitude assembled againe, so that they could not so much as eate bread.
| ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃ |
21 And when his kinsfolkes heard of it, they went out to laie hold on him: for they sayde that he was beside himselfe.
| וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ |
22 And the Scribes which came downe from Hierusalem, saide, He hath Beelzebub, and through the prince of the deuils he casteth out deuils.
| והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ |
23 But he called them vnto him, and said vnto them in parables, How can Satan driue out Satan?
| ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ |
24 For if a kingdome bee deuided against it selfe, that kingdome can not stand.
| ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ |
25 Or if a house bee deuided against it selfe, that house can not continue.
| ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ |
26 So if Satan make insurrection against himselfe, and be deuided, hee can not endure but is at an ende.
| ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃ |
27 No man can enter into a strong mans house, and take away his goods, except hee first binde that strong man, and then spoyle his house.
| אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ |
28 Verely I say vnto you, all sinnes shalbe forgiuen vnto the children of men, and blasphemies, wherewith they blaspheme:
| אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃ |
29 But hee that blasphemeth against the holy Ghost, shall neuer haue forgiuenesse, but is culpable of eternall damnation. (aiōn g165, aiōnios g166)
| אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃ (aiōn g165, aiōnios g166) |
30 Because they saide, Hee had an vncleane spirit.
| כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ |
31 Then came his brethren and mother, and stoode without, and sent vnto him, and called him.
| ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃ |
32 And the people sate about him, and they said vnto him, Beholde, thy mother, and thy brethren seeke for thee without.
| והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ |
33 But hee answered them, saying, Who is my mother and my brethren?
| ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ |
34 And hee looked rounde about on them, which sate in compasse about him, and saide, Beholde my mother and my brethren.
| ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃ |
35 For whosoeuer doeth the will of God, he is my brother, and my sister, and mother.
| כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |
