Luke 13
1 There were certaine men present at the same season, that shewed him of the Galileans, whose blood Pilate had mingled with their sacrifices.
| ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ |
2 And Iesus answered, and saide vnto them, Suppose ye, that these Galileans were greater sinners then al the other Galileans, because they haue suffered such things?
| ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ |
3 I tell you, nay: but except ye amend your liues, ye shall all likewise perish.
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ |
4 Or thinke you that those eighteene, vpon whom the tower in Siloam fell, and slewe them, were sinners aboue all men that dwel in Hierusalem?
| או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ |
5 I tell you, nay: but except ye amend your liues, ye shall all likewise perish.
| לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ |
6 He spake also this parable, A certaine man had a figge tree planted in his vineyard: and he came and sought fruite thereon, and found none.
| וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ |
7 Then said he to the dresser of his vineyard, Behold, this three yeeres haue I come and sought fruite of this figge tree, and finde none: cut it downe: why keepeth it also the ground barren?
| ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ |
8 And he answered, and said vnto him, Lord, let it alone this yeere also, till I digge round about it, and doung it.
| ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ |
9 And if it beare fruite, well: if not, then after thou shalt cut it downe.
| אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ |
10 And he taught in one of ye Synagogues on the Sabbath day.
| ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ |
11 And behold, there was a woman which had a spirit of infirmitie eighteene yeeres, and was bowed together, and coulde not lift vp her selfe in any wise.
| והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ |
12 When Iesus sawe her, he called her to him, and said to her, Woman, thou art loosed from thy disease.
| ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ |
13 And he laide his handes on her, and immediately she was made straight againe, and glorified God.
| וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ |
14 And the ruler of the Synagogue answered with indignation, because that Iesus healed on the Sabbath day, and said vnto the people, There are sixe dayes in which men ought to worke: in them therefore come and be healed, and not on the Sabbath day.
| ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ |
15 Then answered him the Lord, and said, Hypocrite, doth not eche one of you on the Sabbath day loose his oxe or his asse from the stall, and leade him away to the water?
| ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ |
16 And ought not this daughter of Abraham, whom Satan had bound, loe, eighteene yeeres, be loosed from this bond on the Sabbath day?
| וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ |
17 And when he said these things, all his aduersaries were ashamed: but all the people reioyced at all the excellent things, that were done by him.
| ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ |
18 Then said he, What is the kingdome of God like? or whereto shall I compare it?
| ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ |
19 It is like a graine of mustard seede, which a man tooke and sowed in his garden, and it grewe, and waxed a great tree, and the foules of the heauen made nestes in the branches thereof.
| דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ |
20 And againe he said, Whereunto shall I liken the kingdome of God?
| ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ |
21 It is like leauen, which a woman tooke, and hid in three peckes of floure, till all was leauened.
| דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ |
22 And he went through all cities and townes, teaching, and iourneying towards Hierusalem.
| ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃ |
23 Then saide one vnto him, Lord, are there fewe that shalbe saued? And he said vnto them,
| וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ |
24 Striue to enter in at the straite gate: for many, I say vnto you, will seeke to enter in, and shall not be able.
| ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ |
25 When the good man of the house is risen vp, and hath shut to the doore, and ye begin to stand without, and to knocke at the doore, saying, Lord, Lord, open to vs, and he shall answere and say vnto you, I know you not whence ye are,
| והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ |
26 Then shall ye begin to say, We haue eaten and drunke in thy presence, and thou hast taught in our streetes.
| אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ |
27 But he shall say, I tell you, I knowe you not whence ye are: depart from me, all ye workers of iniquitie.
| ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ |
28 There shall be weeping and gnashing of teeth when ye shall see Abraham and Isaac, and Iacob, and all the Prophets in the kingdome of God, and your selues thrust out at doores.
| ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ |
29 Then shall come many from the East, and from the West, and from the North, and from the South, and shall sit at Table in the kingdome of God.
| ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃ |
30 And beholde, there are last, which shalbe first, and there are first, which shalbe last.
| והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ |
31 The same day there came certaine Pharises, and said vnto him, Depart, and goe hence: for Herod will kill thee.
| ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ |
32 Then said he vnto them, Goe ye and tell that foxe, Beholde, I cast out deuils, and will heale still to day, and to morowe, and the third day I shalbe perfected.
| ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃ |
33 Neuerthelesse I must walke to day, and to morowe, and the day following: for it cannot be that a Prophet should perish out of Hierusalem.
| אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ |
34 O Hierusalem, Hierusalem, which killest the Prophets, and stonest them that are sent to thee, howe often would I haue gathered thy children together, as the henne gathereth her brood vnder her wings, and ye would not!
| ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ |
35 Beholde, your house is left vnto you desolate: and verely I tell you, ye shall not see me vntill the time come that ye shall say, Blessed is he that commeth in the Name of the Lord.
| הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ |
