Luke 1
1 Forasmuch as many haue taken in hand to set foorth the storie of those things, whereof we are fully persuaded,
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ |
2 As they haue deliuered them vnto vs, which from the beginning saw them their selues, and were ministers of ye word,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ |
3 It seemed good also to me (most noble Theophilus) assoone as I had searched out perfectly all things from the beginning, to write vnto thee thereof from point to point,
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ |
4 That thou mightest acknowledge the certaintie of those things, whereof thou hast bene instructed.
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ |
5 In the time of Herod King of Iudea, there was a certaine Priest named Zacharias, of the course of Abia: and his wife was of the daughters of Aaron, and her name was Elisabet.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ |
6 Both were iust before God, and walked in all the commandements and ordinances of the Lord, without reproofe.
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ |
7 And they had no childe, because that Elisabet was barren: and both were well stricken in age.
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ |
8 And it came to passe, as he executed the Priestes office before God, as his course came in order,
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ |
9 According to the custome of the Priests office, his lot was to burne incense, when he went into the Temple of the Lord.
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ |
10 And the whole multitude of the people were without in prayer, while the incense was burning.
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ |
11 Then appeared vnto him an Angel of the Lord standing at the right side of the altar of incense.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ |
12 And when Zacharias sawe him, he was troubled, and feare fell vpon him.
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ |
13 But the Angel saide vnto him, Feare not, Zacharias: for thy prayer is heard, and thy wise Elisabet shall beare thee a sonne, and thou shalt call his name Iohn.
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ |
14 And thou shalt haue ioy and gladnes, and many shall reioyce at his birth.
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ |
15 For he shalbe great in the sight of the Lord, and shall neither drinke wine, nor strong drinke: and he shalbe filled with the holy Ghost, euen from his mothers wombe.
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ |
16 And many of the children of Israel shall he turne to their Lord God.
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ |
17 For he shall goe before him in the spirite and power of Elias, to turne the hearts of the fathers to the children, and the disobedient to the wisedome of the iust men, to make ready a people prepared for the Lord.
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ |
18 Then Zacharias said vnto ye Angel, Whereby shall I knowe this? for I am an olde man, and my wife is of a great age.
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ |
19 And the Angell answered, and sayde vnto him, I am Gabriel that stand in the presence of God, and am sent to speake vnto thee, and to shew thee these good tidings.
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ |
20 And beholde, thou shalt be domme, and not be able to speake, vntill the day that these things be done, because thou beleeuedst not my words, which shalbe fulfilled in their season.
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ |
21 Now the people waited for Zacharias, and marueiled that he taried so long in the Temple.
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ |
22 And when hee came out, hee coulde not speake vnto them: then they perceiued that hee had seene a vision in the Temple: For he made signes vnto them, and remained domme.
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ |
23 And it came to passe, when the daies of his office were fulfilled, that he departed to his owne house.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ |
24 And after those daies, his wife Elisabet conceiued, and hid her selfe fiue moneths, saying,
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ |
25 Thus hath the Lord dealt with me, in the daies wherein he looked on me, to take from me my rebuke among men.
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ |
26 And in the sixth moneth, the Angell Gabriel was sent from God vnto a citie of Galile, named Nazareth,
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ |
27 To a virgin affianced to a man whose name was Ioseph, of the house of Dauid, and the virgins name was Marie.
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ |
28 And the Angel went in vnto her, and said, Haile thou that art freely beloued: the Lord is with thee: blessed art thou among women.
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ |
29 And when she saw him, she was troubled at his saying, and thought what maner of salutation that should be.
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ |
30 Then the Angel saide vnto her, Feare not, Marie: for thou hast found fauour with God.
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ |
31 For loe, thou shalt conceiue in thy wobe, and beare a sonne, and shalt call his name Iesus.
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ |
32 He shall be great, and shall be called the Sonne of the most High, and the Lord God shall giue vnto him the throne of his father Dauid.
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ |
33 And hee shall reigne ouer the house of Iacob for euer, and of his kingdome shall bee none ende. (aiōn g165)
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) |
34 Then sayde Marie vnto the Angel, How shall this be, seeing I knowe not man?
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ |
35 And the Angel answered, and said vnto her, The holy Ghost shall come vpon thee, and the power of the most High shall ouershadowe thee: therefore also that holy thing which shall bee borne of thee, shall be called the Sonne of God.
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ |
36 And behold, thy cousin Elisabet, she hath also conceiued a sonne in her olde age: and this is her sixt moneth, which was called barren.
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ |
37 For with God shall nothing be vnpossible.
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ |
38 Then Marie said, Behold the seruant of the Lord: be it vnto me according to thy woorde. So the Angel departed from her.
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ |
39 And Marie arose in those daies, and went into ye hil countrey with hast to a citie of Iuda,
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ |
40 And entred into the house of Zacharias, and saluted Elisabet.
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ |
41 And it came to passe, as Elisabet heard the salutation of Marie, the babe sprang in her bellie, and Elisabet was filled with the holy Ghost.
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ |
42 And she cried with a loud voice, and saide, Blessed art thou among women, because the fruit of thy wombe is blessed.
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ |
43 And whence commeth this to mee, that the mother of my Lord should come to me?
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ |
44 For loe, assoone as the voice of thy salutation sounded in mine eares, the babe sprang in my bellie for ioye,
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ |
45 And blessed is shee that beleeued: for those things shall be perfourmed, which were tolde her from the Lord.
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ |
46 Then Marie sayde, My soule magnifieth the Lord,
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ |
47 And my spirite reioyceth in God my Sauiour.
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ |
48 For hee hath looked on the poore degree of his seruaunt: for beholde, from henceforth shall all ages call me blessed,
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ |
49 Because hee that is mightie, hath done for me great things, and holy is his Name.
50 And his mercie is from generation to generation on them that feare him.
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ |
51 Hee hath shewed strength with his arme: hee hath scattered the proude in the imagination of their hearts.
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ |
52 Hee hath put downe the mighty from their seates, and exalted them of lowe degree.
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ |
53 Hee hath filled the hungrie with good things, and sent away the rich emptie.
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ |
54 Hee hath vpholden Israel his seruaunt to be mindefull of his mercie
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ |
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) |
56 And Marie abode with her about three moneths: after, shee returned to her owne house.
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ |
57 Nowe Elisabets time was fulfilled, that shee should be deliuered, and shee brought foorth a sonne.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ |
58 And her neighbours, and cousins heard tell howe the Lord had shewed his great mercie vpon her, and they reioyced with her.
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ |
59 And it was so that on the eight day they came to circumcise the babe, and called him Zacharias after the name of his father.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ |
60 But his mother answered, and saide, Not so, but he shalbe called Iohn.
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ |
61 And they saide vnto her, There is none of thy kindred, that is named with this name.
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ |
62 Then they made signes to his father, howe he would haue him called.
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ |
63 So hee asked for writing tables, and wrote, saying, His name is Iohn, and they marueiled all.
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ |
64 And his mouth was opened immediately, and his tongue, and he spake and praised God.
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ |
65 Then feare came on all them that dwelt neere vnto them, and all these woordes were noised abroade throughout all the hill countrey of Iudea.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ |
66 And al they that heard them, laid them vp in their hearts, saying, What maner childe shall this be! and the hand of the Lord was with him.
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ |
67 Then his father Zacharias was filled with the holy Ghost, and prophesied, saying,
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ |
68 Blessed be the Lord God of Israel, because he hath visited and redeemed his people,
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ |
69 And hath raised vp the horne of saluation vnto vs, in the house of his seruant Dauid,
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ |
70 As he spake by ye mouth of his holy Prophets, which were since the world began, saying, (aiōn g165)
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) |
71 That he would sende vs deliuerance from our enemies, and from the hands of all that hate vs,
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ |
72 That he might shewe mercie towards our fathers, and remember his holy couenant,
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ |
73 And the othe which he sware to our father Abraham.
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ |
74 Which was, that he would graunt vnto vs, that we being deliuered out of the handes of our enemies, should serue him without feare,
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ |
75 All the daies of our life, in holinesse and righteousnesse before him.
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ |
76 And thou, babe, shalt be called the Prophet of the most High: for thou shalt goe before the face of the Lord, to prepare his waies,
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ |
77 And to giue knowledge of saluation vnto his people, by the remission of their sinnes,
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ |
78 Through ye tender mercy of our God, wherby the day spring from an hie hath visited vs,
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ |
79 To giue light to them that sit in darknes, and in the shadow of death, and to guide our feete into the way of peace.
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ |
80 And the childe grewe, and waxed strong in spirit, and was in the wildernesse, til the day came that he should shewe him selfe vnto Israel.
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |
