< Judges 13 >

1 Bvt the children of Israel continued to commit wickednesse in the sight of the Lord, and the Lord deliuerd them into the handes of the Philistims fourtie yeere.
ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃
2 Then there was a man in Zorah of the familie of the Danites, named Manoah, whose wife was baren, and bare not.
ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃
3 And the Angel of the Lord appeared vnto the woman, and said vnto her, Beholde nowe, thou art baren, and bearest not: but thou shalt conceiue, and beare a sonne.
וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
4 And nowe therefore beware that thou drinke no wine, nor strong drinke, neither eate any vncleane thing.
ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃
5 For loe, thou shalt conceiue and beare a sonne, and no rasor shall come on his head: for the childe shall be a Nazarite vnto God from his birth: and he shall begin to saue Israel out of the handes of the Philistims.
כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃
6 Then the wife came, and tolde her husband, saying, A man of God came vnto me, and the facion of him was like the facion of the Angel of God exceeding feareful, but I asked him not whence he was, neither told he me his name,
ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃
7 But he saide vnto me, Beholde, thou shalt conceiue, and beare a sonne, and nowe thou shalt drinke no wine, nor strong drinke, neither eate any vncleane thing: for the childe shalbe a Nazarite to God from his birth to the day of his death.
ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃
8 Then Manoah prayed to the Lord and saide, I pray thee, my Lord, Let the man of God, whome thou sentest, come againe nowe vnto vs, and teach vs what we shall doe vnto the child when he is borne.
ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃
9 And God heard the voyce of Manoah, and the Angel of God came againe vnto the wife, as she sate in the fielde, but Manoah her husband was not with her.
וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃
10 And the wife made haste and ranne, and shewed her husband and sayde vnto him, Behold, the man hath appeared vnto me, that came vnto me to day.
ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃
11 And Manoah arose and went after his wife, and came to the man, and saide vnto him, Art thou the man that spakest vnto the woman? and he said, Yea.
ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃
12 Then Manoah sayde, Nowe let thy saying come to passe: but howe shall we order the childe and doe vnto him?
ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃
13 And the Angell of the Lord saide vnto Manoah, The woman must beware of all that I said vnto her.
ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃
14 She may eate of nothing that commeth of the vinetree: she shall not drinke wine nor strong drinke, nor eate any vncleane thing: let her obserue all that I haue commanded her.
מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃
15 Manoah then said vnto the Angell of the Lord, I pray thee, let vs reteine thee, vntill we haue made readie a kid for thee.
ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃
16 And the Angel of the Lord said vnto Manoah, Though thou make me abide, I will not eate of thy bread, and if thou wilt make a burnt offring, offer it vnto the Lord: for Manoah knewe not that it was an Angel of the Lord.
ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
17 Againe Manoah said vnto the Angell of the Lord, What is thy name, that when thy saying is come to passe, we may honour thee?
ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃
18 And the Angell of the Lord saide vnto him, Why askest thou thus after my name, which is secret?
ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃
19 Then Manoah tooke a kid with a meate offering, and offered it vpon a stone vnto the Lord: and the Angell did wonderously, whiles Manoah and his wife looked on.
ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃
20 For when the flame came vp toward heauen from the altar, the Angel of the Lord ascended vp in the flame of the altar, and Manoah and his wife behelde it, and fell on their faces vnto the grounde.
ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃
21 (So the Angel of the Lord did no more appeare vnto Manoah and his wife.) Then Manoah knewe that it was an Angel of the Lord.
ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃
22 And Manoah said vnto his wife, We shall surely dye, because we haue seene God.
ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
23 But his wife saide vnto him, If the Lord woulde kill vs, he woulde not haue receiued a burnt offring, and a meate offring of our hands, neither would he haue shewed vs all these things, nor would now haue tolde vs any such.
ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃
24 And the wife bare a sonne, and called his name Samson: and the childe grewe, and the Lord blessed him.
ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃
25 And the Spirite of the Lord beganne to strengthen him in the host of Dan, betweene Zorah, and Eshtaol.
ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃

< Judges 13 >