John 11
1 And a certaine man was sicke, named Lazarus of Bethania, the towne of Marie, and her sister Martha.
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ |
2 (And it was that Mary which anointed the Lord with oyntment, and wiped his feete with her heare, whose brother Lazarus was sicke.)
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ |
3 Therefore his sisters sent vnto him, saying, Lord, beholde, he whome thou louest, is sicke.
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ |
4 When Iesus heard it, he saide, This sickenes is not vnto death, but for the glorie of God, that the Sonne of God might be glorified thereby.
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ |
5 Nowe Iesus loued Martha and her sister, and Lazarus.
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ |
6 And after he had heard that he was sicke, yet abode hee two dayes still in the same place where he was.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ |
7 Then after that, said he to his disciples, Let vs goe into Iudea againe.
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ |
8 The disciples saide vnto him, Master, the Iewes lately sought to stone thee, and doest thou goe thither againe?
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ |
9 Iesus answered, Are there not twelue houres in the day? If a man walke in the day, hee stumbleth not, because he seeth the light of this world.
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ |
10 But if a man walke in the night, hee stumbleth, because there is no light in him.
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ |
11 These things spake he, and after, he said vnto them, Our friend Lazarus sleepeth: but I goe to wake him vp.
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ |
12 Then said his disciples, Lord, if he sleepe, he shalbe safe.
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ |
13 Howbeit, Iesus spake of his death: but they thought that he had spoken of the naturall sleepe.
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ |
14 Then saide Iesus vnto them plainely, Lazarus is dead.
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ |
15 And I am glad for your sakes, that I was not there, that ye may beleeue: but let vs go vnto him.
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ |
16 Then saide Thomas (which is called Didymus) vnto his felow disciples, Let vs also goe, that we may die with him.
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ |
17 Then came Iesus, and found that he had lien in the graue foure dayes alreadie.
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ |
18 (Nowe Bethania was neere vnto Hierusalem, about fifteene furlongs off.)
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ |
19 And many of ye Iewes were come to Martha and Marie to comfort them for their brother.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ |
20 Then Martha, when shee heard that Iesus was comming, went to meete him: but Mary sate still in the house.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ |
21 Then said Martha vnto Iesus, Lord, if thou hadst bene here, my brother had not bene dead.
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
22 But now I know also, that whatsoeuer thou askest of God, God will giue it thee.
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ |
23 Iesus said vnto her, Thy brother shall rise againe.
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ |
24 Martha said vnto him, I know that he shall rise againe in the resurrection at the last day.
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ |
25 Iesus saide vnto her, I am the resurrection and the life: he that beleeueth in me, though he were dead, yet shall he liue.
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ |
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) |
27 She said vnto him, Yea, Lord, I beleeue that thou art that Christ that Sonne of God, which should come into the world.
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ |
28 And when she had so saide, she went her way, and called Mary her sister secretly, saying, The Master is come, and calleth for thee.
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ |
29 And when she heard it, shee arose quickly, and came vnto him.
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ |
30 For Iesus was not yet come into the towne, but was in the place where Martha met him.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ |
31 The Iewes then which were with her in the house, and comforted her, when they sawe Marie, that she rose vp hastily, and went out, folowed her, saying, She goeth vnto the graue, to weepe there.
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ |
32 Then when Mary was come where Iesus was, and sawe him, she fell downe at his feete, saying vnto him, Lord, if thou haddest bene here, my brother had not bene dead.
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ |
33 When Iesus therefore saw her weepe, and the Iewes also weepe which came with her, hee groned in the spirit, and was troubled in himselfe,
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ |
34 And saide, Where haue ye layde him? They said vnto him, Lord, come and see.
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ |
35 And Iesus wept.
| ויבך ישוע׃ |
36 Then saide the Iewes, Beholde, how he loued him.
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ |
37 And some of them saide, Coulde not he, which opened the eyes of the blinde, haue made also, that this man should not haue died?
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ |
38 Iesus therefore againe groned in himselfe, and came to the graue. And it was a caue, and a stone was layde vpon it.
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ |
39 Iesus saide, Take ye away the stone. Martha the sister of him that was dead, said vnto him, Lord, he stinketh alreadie: for he hath bene dead foure dayes.
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ |
40 Iesus saide vnto her, Saide I not vnto thee, that if thou diddest beleeue, thou shouldest see the glorie of God?
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ |
41 Then they tooke away the stone from the place where the dead was layde. And Iesus lift vp his eyes, and saide, Father, I thanke thee, because thou hast heard me.
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ |
42 I knowe that thou hearest me alwayes, but because of the people that stand by, I said it, that they may beleeue, that thou hast sent me.
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ |
43 As hee had spoken these things, hee cried with a loude voyce, Lazarus, come foorth.
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ |
44 Then he that was dead, came forth, bound hande and foote with bandes, and his face was bound with a napkin. Iesus said vnto them, Loose him, and let him goe.
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ |
45 Then many of the Iewes, which came to Mary, and had seene the thinges, which Iesus did, beleeued in him.
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ |
46 But some of them went their way to the Pharises, and told them what things Iesus had done.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ |
47 Then gathered the hie Priests, and the Pharises a councill, and said, What shall we doe? For this man doeth many miracles.
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ |
48 If we let him thus alone, all men will beleeue in him, and the Romanes will come and take away both our place, and the nation.
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ |
49 Then one of them named Caiaphas, which was the hie Priest that same yere, said vnto them, Ye perceiue nothing at all,
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ |
50 Nor yet doe you consider that it is expedient for vs, that one man die for the people, and that the whole nation perish not.
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ |
51 This spake hee not of himselfe: but being hie Priest that same yere, he prophecied that Iesus should die for that nation:
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ |
52 And not for that nation onely, but that he shoulde gather together in one the children of God, which were scattered.
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ |
53 Then from that day foorth they consulted together, to put him to death.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ |
54 Iesus therefore walked no more openly among the Iewes, but went thence vnto a countrey neere to the wildernes, into a citie called Ephraim, and there continued with his disciples.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ |
55 And the Iewes Passeouer was at hande, and many went out of the countrey vp to Hierusalem before the Passeouer, to purifie themselues.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ |
56 Then sought they for Iesus, and spake among themselues, as they stoode in the Temple, What thinke ye, that he cometh not to the feast?
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ |
57 Now both the high Priestes and the Pharises had giuen a commandement, that if any man knew where he were, he should shew it, that they might take him.
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ |
