< Job 4 >

1 Then Eliphaz the Temanite answered, and sayde,
ויען אליפז התימני ויאמר
2 If we assay to commune with thee, wilt thou be grieued? but who can withholde himselfe from speaking?
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל
3 Behold, thou hast taught many, and hast strengthened the wearie hands.
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק
4 Thy wordes haue confirmed him that was falling, and thou hast strengthened the weake knees.
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ
5 But now it is come vpon thee, and thou art grieued: it toucheth thee, and thou art troubled.
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל
6 Is not this thy feare, thy confidence, thy pacience, and the vprightnesse of thy wayes?
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך
7 Remember, I pray thee: who euer perished, being an innocent? or where were the vpright destroyed?
זכר-נא--מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו
8 As I haue seene, they that plow iniquitie, and sowe wickednesse, reape the same.
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו
9 With the blast of God they perish, and with the breath of his nostrels are they cosumed.
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו
10 The roaring of the Lion, and the voyce of the Lionesse, and the teeth of the Lions whelpes are broken.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו
11 The Lyon perisheth for lacke of pray, and the Lyons whelpes are scattered abroade.
ליש אבד מבלי-טרף ובני לביא יתפרדו
12 But a thing was brought to me secretly, and mine eare hath receiued a litle thereof.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו
13 In the thoughtes of ye visions of the night, when sleepe falleth on men,
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על-אנשים
14 Feare came vpon me, and dread which made all my bones to tremble.
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד
15 And the wind passed before me, and made the heares of my flesh to stande vp.
ורוח על-פני יחלף תסמר שערת בשרי
16 Then stoode one, and I knewe not his face: an image was before mine eyes, and in silence heard I a voyce, saying,
יעמד ולא אכיר מראהו-- תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע
17 Shall man be more iust then God? or shall a man be more pure then his maker?
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר-גבר
18 Beholde, he founde no stedfastnesse in his Seruants, and laid follie vpon his Angels.
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה
19 Howe much more in them that dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, which shalbe destroyed before the moth?
אף שכני בתי-חמר--אשר-בעפר יסודם ידכאום לפני-עש
20 They be destroyed from the morning vnto the euening: they perish for euer, without regarde.
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו
21 Doeth not their dignitie goe away with them? do they not die, and that without wisdom?
הלא-נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה

< Job 4 >