< Job 30 >

1 Bvt now they that are yonger then I, mocke me: yea, they whose fathers I haue refused to set with the dogges of my flockes.
ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
2 For whereto shoulde the strength of their handes haue serued mee, seeing age perished in them?
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
3 For pouertie and famine they were solitary, fleeing into the wildernes, which is darke, desolate and waste.
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
4 They cut vp nettels by the bushes, and the iuniper rootes was their meate.
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
5 They were chased forth from among men: they shouted at them, as at a theefe.
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6 Therfore they dwelt in the clefts of riuers, in the holes of the earth and rockes.
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7 They roared among the bushes, and vnder the thistles they gathered themselues.
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
8 They were the children of fooles and the children of villaines, which were more vile then the earth.
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
9 And now am I their song, and I am their talke.
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃
10 They abhorre me, and flee farre from mee, and spare not to spit in my face.
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃
11 Because that God hath loosed my corde and humbled mee, they haue loosed the bridle before me.
כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃
12 The youth rise vp at my right hand: they haue pusht my feete, and haue trode on me as on the paths of their destruction.
על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃
13 They haue destroyed my paths: they tooke pleasure at my calamitie, they had none helpe.
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃
14 They came as a great breach of waters, and vnder this calamitie they come on heapes.
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
15 Feare is turned vpon mee: and they pursue my soule as the winde, and mine health passeth away as a cloude.
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃
16 Therefore my soule is nowe powred out vpon me, and the dayes of affliction haue taken holde on me.
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17 It pearceth my bones in the night, and my sinewes take no rest.
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
18 For the great vehemencie is my garment changed, which compasseth me about as the colar of my coate.
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
19 He hath cast me into the myre, and I am become like ashes and dust.
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
20 Whe I cry vnto thee, thou doest not heare me, neither regardest me, when I stand vp.
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃
21 Thou turnest thy selfe cruelly against me, and art enemie vnto mee with the strength of thine hand.
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃
22 Thou takest me vp and causest mee to ride vpon the winde, and makest my strength to faile.
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
23 Surely I knowe that thou wilt bring mee to death, and to the house appoynted for all the liuing.
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃
24 Doubtles none can stretch his hand vnto the graue, though they cry in his destruction.
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
25 Did not I weepe with him that was in trouble? was not my soule in heauinesse for the poore?
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
26 Yet when I looked for good, euill came vnto me: and when I waited for light, there came darkenesse.
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃
27 My bowels did boyle without rest: for the dayes of affliction are come vpon me.
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
28 I went mourning without sunne: I stood vp in the congregation and cryed.
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
29 I am a brother to the dragons, and a companion to the ostriches.
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃
30 My skinne is blacke vpon me, and my bones are burnt with heate.
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
31 Therefore mine harpe is turned to mourning, and mine organs into the voyce of them that weepe.
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃

< Job 30 >