Job 3
1 Afterward Iob opened his mouth, and cursed his day.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
2 And Iob cryed out, and sayd,
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
3 Let the day perish, wherein I was borne, and the night when it was sayde, There is a man childe conceiued.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
4 Let that day bee darkenesse, let not God regarde it from aboue, neyther let the light shine vpon it,
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
5 But let darkenesse, and the shadowe of death staine it: let the cloude remayne vpon it, and let them make it fearefull as a bitter day.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
6 Let darkenesse possesse that night, let it not be ioyned vnto the dayes of the yeere, nor let it come into the count of the moneths.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
7 Yea, desolate be that night, and let no ioy be in it.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
8 Let them that curse the day, (being readie to renue their mourning) curse it.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
9 Let the starres of that twilight be dimme through darkenesse of it: let it looke for light, but haue none: neither let it see the dawning of the day,
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
10 Because it shut not vp the dores of my mothers wombe: nor hid sorowe from mine eyes.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
11 Why died I not in the birth? or why dyed I not, when I came out of the wombe?
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
12 Why did the knees preuent me? and why did I sucke the breasts?
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
13 For so shoulde I now haue lyen and bene quiet, I should haue slept then, and bene at rest,
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
14 With the Kings and counselers of the earth, which haue buylded themselues desolate places:
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
15 Or with the princes that had golde, and haue filled their houses with siluer.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
16 Or why was I not hid, as an vntimely birth, either as infants, which haue not seene the light?
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
17 The wicked haue there ceased from their tyrannie, and there they that laboured valiantly, are at rest.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
18 The prisoners rest together, and heare not the voyce of the oppressour.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
19 There are small and great, and the seruant is free from his master.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
20 Wherefore is the light giuen to him that is in miserie? and life vnto them that haue heauie hearts?
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
21 Which long for death, and if it come not, they would euen search it more then treasures:
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
22 Which ioy for gladnes, and reioyce, when they can finde the graue.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
23 Why is the light giuen to the man whose way is hid, and whom God hath hedged in?
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
24 For my sighing commeth before I eate, and my roarings are powred out like the water.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
25 For the thing I feared, is come vpon me, and the thing that I was afraid of, is come vnto me.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
26 I had no peace, neither had I quietnesse, neither had I rest, yet trouble is come.
| וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר--כי ראו כי גדל הכאב מאד |
