Isaiah 21
1 The burden of the desert Sea. As the whirlewindes in the South vse to passe from the wildernesse, so shall it come from the horrible land.
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה |
2 A grieuous vision was shewed vnto me, The transgressour against a transgressour, and the destroyer against a destroyer. Goe vp Elam, besiege Media: I haue caused all the mourning thereof to cease.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי |
3 Therefore are my loynes filled with sorow: sorowes haue taken me as the sorowes of a woman that trauayleth: I was bowed downe when I heard it, and I was amased when I sawe it.
| על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות |
4 Mine heart failed: fearefulnesse troubled me: the night of my pleasures hath he turned into feare vnto me.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה |
5 Prepare thou the table: watch in the watch towre: eate, drinke: arise, ye princes, anoynt the shielde.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן |
6 For thus hath the Lord said vnto me, Go, set a watchman, to tell what he seeth.
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד |
7 And he sawe a charet with two horsemen: a charet of an asse, and a charet of a camel: and he hearkened and tooke diligent heede.
| וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב |
8 And he cryed, A lyon: my lorde, I stand continually vpon ye watche towre in the day time, and I am set in my watche euery night:
| ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות |
9 And beholde, this mans charet commeth with two horsemen. And he answered and said, Babel is fallen: it is fallen, and all the images of her gods hath he broken vnto the ground.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ |
10 O my threshing, and the corne of my floore. That which I haue heard of the Lord of hostes, the God of Israel, haue I shewed vnto you.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם |
11 The burden of Dumah. He calleth vnto me out of Seir, Watchman, what was in ye night? Watchman, what was in the night?
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל |
12 The watchman saide, The morning commeth, and also the night. If yee will aske, enquire: returne and come.
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו |
13 The burden against Arabia. In the forest of Arabia shall yee tarie all night, euen in the waies of Dedanim.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים |
14 O inhabitants of the lande of Tema, bring foorth water to meete the thirstie, and preuent him that fleeth with his bread.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד |
15 For they flee from the drawen swords, euen from the drawen sword, and from the bent bowe, and from the grieuousnesse of warre.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה |
16 For thus hath the Lord sayd vnto me, Yet a yeere according to the yeeres of an hireling, and all the glorie of Kedar shall faile.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר |
17 And the residue of the nomber of ye strong archers of the sonnes of Kedar shall be fewe: for the Lord God of Israel hath spoken it.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר |
