Hosea 2
1 Say vnto your brethren, Ammi, and to your sisters, Ruhamah,
| אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃ |
2 Plead with your mother: plead with her: for she is not my wife, neither am I her husband: but let her take away her fornications out of her sight, and her adulteries from betweene her breasts.
| ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃ |
3 Lest I strippe her naked, and set her as in the day that shee was borne, and make her as a wildernes, and leaue her like a drie land, and slaie her for thirst.
| פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃ |
4 And I wil haue no pitie vpon her children: for they be the children of fornications.
| ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃ |
5 For their mother hath plaied the harlot: she that conceiued them, hath done shamefully: for shee said, I will goe after my louers that giue me my bread and my water, my wooll and my flaxe, mine oyle and my drinke.
| כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃ |
6 Therefore beholde, I will stoope thy way with thornes, and make an hedge, that shee shall not finde her pathes.
| לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃ |
7 Though shee follow after her louers, yet shall shee not come at them: though shee seeke them, yet shall shee not finde them: then shall she say, I will goe and returne to my first husband: for at that time was I better then nowe.
| ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃ |
8 Nowe she did not knowe that I gaue her corne, and wine, and oyle, and multiplied her siluer and golde, which they bestowed vpon Baal.
| והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃ |
9 Therefore wil I returne, and take away my corne in the time thereof, and my wine in the season thereof, and will recouer my wool and my flaxe lent, to couer her shame.
| לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃ |
10 And now will I discouer her lewdnes in the sight of her louers, and no man shall deliuer her out of mine hand.
| ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃ |
11 I will also cause all her mirth to cease, her feast daies, her newe moones, and her Sabbathes, and all her solemne feasts.
| והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃ |
12 And I wil destroy her vines and her figtrees, whereof she hath said, These are my rewards that my louers haue giuen mee: and I will make them as a forest, and the wilde beasts shall eate them.
| והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃ |
13 And I wil visit vpon her the daies of Baalim, wherein shee burnt incense to them: and shee decked her selfe with her earings and her iewels, and shee folowed her louers, and forgate me, saith the Lord.
| ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃ |
14 Therefore beholde, I will allure her, and bring her into the wildernesse, and speake friendly vnto her.
| לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃ |
15 And I will giue her her vineyardes from thence, and the valley of Achor for the doore of hope, and shee shall sing there as in the daies of her youth, and as in the daies when shee came vp out of the land of Egypt.
| ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃ |
16 And at that day, sayeth the Lord, thou shalt call me Ishi, and shalt call me no more Baali.
| והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃ |
17 For I will take away the names of Baalim out of her mouth, and they shall be no more remembred by their names.
| והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃ |
18 And in that day wil I make a couenant for them, with the wilde beasts, and with the foules of the heauen, and with that that creepeth vpon the earth: and I will breake the bowe, and the sworde and the battell out of the earth, and will make them to sleepe safely.
| וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃ |
19 And I wil marry thee vnto me for euer: yea, I will marry thee vnto me in righteousnes, and in iudgement, and in mercy and in compassion.
| וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃ |
20 I will euen marry thee vnto me in faithfulnes, and thou shalt knowe the Lord.
| וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃ |
21 And in that day I wil heare, saith the Lord, I will euen heare the heauens, and they shall heare the earth,
| והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃ |
22 And the earth shall heare the corne, and the wine, and the oyle, and they shall heare Izreel.
| והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃ |
23 And I will sowe her vnto me in the earth, and I will haue mercie vpon her, that was not pitied, and I will say to them which were not my people, Thou art my people. And they shall say, Thou art my God.
| וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃ |
