Genesis 29
1 Then Iaakob lift vp his feete and came into the East countrey.
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ |
2 And as he looked about, behold there was a well in the field, and lo, three flocks of sheepe lay thereby (for at that well were the flockes watered) and there was a great stone vpon the welles mouth.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ |
3 And thither were all the flockes gathered, and they rolled the stone from the welles mouth, and watered the sheepe, and put the stone againe vpon the welles mouth in his place.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ |
4 And Iaakob sayde vnto them, My brethren, whence be ye? And they answered, We are of Haran.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ |
5 Then he sayd vnto them, Know ye Laban the sonne of Nahor? Who said, We know him.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ |
6 Againe he sayd vnto them, Is he in good health? And they answered, He is in good health, and beholde, his daughter Rahel commeth with the sheepe.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ |
7 Then he sayd, Lo, it is yet hie day, neither is it time that the cattell shoulde be gathered together: water ye the sheepe and go feede them.
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ |
8 But they sayde, We may not vntill all the flocks be brought together, and till men rolle the stone from the welles mouth, that we may water the sheepe.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ |
9 While he talked with them, Rahel also came with her fathers sheepe, for she kept them.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ |
10 And assoone as Iaakob saw Rahel ye daughter of Laban his mothers brother, and the sheepe of Laban his mothers brother, then came Iaakob neere, and rolled the stone from the welles mouth, and watered ye flocke of Laban his mothers brother.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ |
11 And Iaakob kissed Rahel, and lift vp his voyce and wept.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ |
12 (For Iaakob tolde Rahel, that he was her fathers brother, and that he was Rebekahs sonne) then she ranne and tolde her father.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ |
13 And when Laban heard tell of Iaakob his sisters sonne, he ranne to meete him, and embraced him and kissed him, and brought him to his house: and he tolde Laban all these things.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ |
14 To whome Laban sayd, Well, thou art my bone and my flesh. and he abode with him the space of a moneth.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ |
15 For Laban sayde vnto Iaakob, Though thou be my brother, shouldest thou therfore serue me for nought? tell me, what shalbe thy wages?
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ |
16 Now Laban had two daughters, the elder called Leah, and the yonger called Rahel.
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ |
17 And Leah was tender eyed, but Rahel was beautifull and faire.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ |
18 And Iaakob loued Rahel, and sayde, I will serue thee seuen yeeres for Rahel thy yonger daughter.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ |
19 Then Laban answered, It is better that I giue her thee, then that I should giue her to another man: abide with me.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ |
20 And Iaakob serued seuen yeres for Rahel, and they seemed vnto him but a few dayes, because he loued her.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ |
21 Then Iaakob sayde to Laban, Giue me my wife, that I may goe in to her: for my terme is ended.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ |
22 Wherefore Laban gathered together all the men of the place, and made a feast.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ |
23 But whe the euening was come, he tooke Leah his daughter and brought her to him, and he went in vnto her.
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ |
24 And Laban gaue his mayde Zilpah to his daughter Leah, to be her seruant.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ |
25 But when the morning was come, behold, it was Leah. Then sayde he to Laban, Wherefore hast thou done thus to mee? did not I serue thee for Rahel? wherfore then hast thou beguiled me?
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ |
26 And Laban answered, It is not the maner of this place, to giue the yonger before the elder.
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ |
27 Fulfill seuen yeeres for her, and we wil also giue thee this for the seruice, which thou shalt serue me yet seuen yeeres more.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ |
28 Then Iaakob did so, and fulfilled her seuen yeeres, so he gaue him Rahel his daughter to be his wife.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ |
29 Laban also gaue to Rahel his daughter Bilhah his mayde to be her seruant.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ |
30 So entred he in to Rahel also, and loued also Rahel more then Leah, and serued him yet seuen yeeres more.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ |
31 When the Lord saw that Leah was despised, he made her fruitful: but Rahel was barren.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ |
32 And Leah conceiued and bare a sonne, and she called his name Reuben: for she said, Because the Lord hath looked vpon my tribulation, now therefore mine husband will loue me.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ |
33 And she conceiued againe and bare a sonne, and sayde, Because the Lord heard that I was hated, he hath therefore giuen me this sonne also, and she called his name Simeon.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ |
34 And she conceiued againe and bare a sonne, and said, Now at this time wil my husband keepe mee company, because I haue borne him three sonnes: therefore was his name called Leui.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ |
35 Moreouer shee conceiued againe and bare a sonne, saying, Nowe will I prayse the Lord: therefore shee called his name Iudah, and left bearing.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ |
