Genesis 21
1 Nowe the Lord visited Sarah, as he had saide, and did vnto her according as he had promised.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ |
2 For Sarah conceiued, and bare Abraham a sonne in his olde age, at the same season that God tolde him.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ |
3 And Abraham called his sonnes name that was borne vnto him, which Sarah bare him, Izhak.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ |
4 Then Abraham circumcised Izhak his sonne, when he was eight dayes olde, as God had commanded him.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ |
5 So Abraham was an hundreth yeere olde, when his sonne Izhak was borne vnto him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ |
6 Then Sarah said, God hath made me to reioyce: all that heare will reioyce with me.
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ |
7 Againe she said, Who would haue saide to Abraham, that Sarah shoulde haue giuen children sucke? for I haue borne him a sonne in his olde age.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ |
8 Then the childe grewe and was weaned: and Abraham made a great feast the same day that Izhak was weaned.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ |
9 And Sarah sawe the sonne of Hagar the Egyptian (which she had borne vnto Abraham) mocking.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ |
10 Wherefore she saide vnto Abraham, Cast out this bond woman and her sonne: for ye sonne of this bonde woman shall not be heire with my sonne Izhak.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ |
11 And this thing was very grieuous in Abrahams sight, because of his sonne.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ |
12 But God said vnto Abraham, Let it not be grieuous in thy sight for the childe, and for thy bonde woman: in all that Sarah shall say vnto thee, heare her voyce: for in Izhak shall thy seede be called.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ |
13 As for the sonne of the bond woman, I will make him a nation also, because he is thy seede.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ |
14 So Abraham arose vp early in ye morning, and tooke bread, and a bottell of water, and gaue it vnto Hagar, putting it on her shoulder, and the childe also, and sent her away: who departing wandred in the wildernesse of Beer-sheba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ |
15 And when the water of the bottell was spent, she cast the childe vnder a certaine tree.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ |
16 Then she went and sate her ouer against him a farre off about a bowe shoote: for she said, I will not see the death of the child. and she sate downe ouer against him, and lift vp her voyce and wept.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ |
17 Then God heard the voyce of ye childe, and the Angel of God called to Hagar from heauen, and said vnto her, What aileth thee, Hagar? feare not, for God hath heard the voyce of the childe where he is.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ |
18 Arise, take vp the childe, and holde him in thine hand: for I will make of him a great people.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ |
19 And God opened her eyes, and she sawe a well of water. so she went and filled the bottell with water, and gaue the boy drinke.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ |
20 So God was with the childe, and he grewe and dwelt in the wildernesse, and was an archer.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ |
21 And he dwelt in the wildernesse of Paran, and his mother tooke him a wife out of the land of Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ |
22 And at that same time Abimelech and Phichol his chief captaine spake vnto Abraham, saying, God is with thee in all that thou doest.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ |
23 Nowe therefore sweare vnto me here by God, that thou wilt not hurt me, nor my children, nor my childrens children: thou shalt deale with me, and with the countrey, where thou hast bene a stranger, according vnto the kindnesse that I haue shewed thee.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ |
24 Then Abraham said, I will sweare.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ |
25 And Abraham rebuked Abimelech for a well of water, which Abimelechs seruants had violently taken away.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ |
26 And Abimelech saide, I knowe not who hath done this thing: also thou toldest me not, neither heard I of it but this day.
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ |
27 Then Abraham tooke sheepe and beeues, and gaue them vnto Abimelech: and they two made a couenant.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ |
28 And Abraham set seuen lambes of the flocke by themselues.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ |
29 Then Abimelech said vnto Abraham, What meane these seuen lambes, which thou hast set by themselues?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ |
30 And he answered, Because thou shalt receiue of mine hand these seuen lambes, that it may be a witnes vnto me, that I haue digged this well.
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ |
31 Wherefore the place is called Beer-sheba, because there they both sware.
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ |
32 Thus made they a couenant at Beer-sheba: afterward Abimelech and Phichol his chiefe captaine rose vp, and turned againe vnto the land of the Philistims.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ |
33 And Abraham planted a groue in Beer-sheba, and called there on the Name of ye Lord, the euerlasting God.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ |
34 And Abraham was a stranger in the Philistims land a long season.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ |
