Deuteronomy 31

1 Then Moses went and spake these wordes vnto all Israel,

וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃

2 And said vnto them, I am an hundreth and twentie yeere olde this day: I can no more goe out and in: also the Lord hath saide vnto me, Thou shalt not goe ouer this Iorden.

ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃

3 The Lord thy God he will go ouer before thee: he will destroy these nations before thee, and thou shalt possesse them. Ioshua, he shall goe before thee, as the Lord hath said.

יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃

4 And the Lord shall doe vnto them, as he did to Sihon and to Og Kings of the Amorites: and vnto their lande whome he destroyed.

ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃

5 And the Lord shall giue them before you that ye may do vnto them according vnto euery commandement, which I haue comanded you.

ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃

6 Plucke vp your hearts therefore, and be strong: dread not, nor be afraid of them: for the Lord thy God him selfe doeth goe with thee: he will not faile thee, nor forsake thee.

חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃

7 And Moses called Ioshua, and said vnto him in the sight of all Israel, Be of a good courage and strong: for thou shalt go with this people vnto the lande which the Lord hath sworne vnto their fathers, to giue them, and thou shalt giue it them to inherite.

ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃

8 And the Lord him selfe doeth go before thee: he will be with thee: he will not faile thee, neither forsake thee: feare not therefore, nor be discomforted.

ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃

9 And Moses wrote this Lawe, and deliuered it vnto the Priestes the sonnes of Leui (which bare the Arke of the couenant of the Lord) and vnto all the Elders of Israel,

ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃

10 And Moses commanded them, saying, Euery seuenth yeere when the yeere of freedome shalbe in the feast of the Tabernacles:

ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃

11 When all Israel shall come to appeare before the Lord thy God, in the place which he shall chuse, thou shalt reade this Lawe before all Israel that they may heare it.

בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃

12 Gather the people together: men, and women, and children, and thy stranger that is within thy gates, that they may heare, and that they may learne, and feare the Lord your God, and keepe and obserue all the wordes of this Lawe,

הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

13 And that their children which haue not knowen it, may heare it, and learne to feare the Lord your God, as long as ye liue in the lande, whither ye goe ouer Iorden to possesse it.

ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

14 Then the Lord saide vnto Moses, Beholde, thy dayes are come, that thou must die: Call Ioshua, and stande ye in the Tabernacle of the Congregation that I may giue him a charge. So Moses and Ioshua went, and stoode in the Tabernacle of the Congregation.

ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃

15 And the Lord appeared in the Tabernacle, in the pillar of a cloude: and the pillar of the cloude stoode ouer the doore of the Tabernacle.

וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃

16 And the Lord said vnto Moses, Behold, thou shalt sleepe with thy fathers, and this people will rise vp, and goe a whoring after the gods of a strange land (whither they goe to dwell therein) and will forsake me, and breake my couenant which I haue made with them.

ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃

17 Wherefore my wrath will waxe hote against them at that day, and I will forsake them, and will hide my face from them: then they shalbe consumed, and many aduersities and tribulations shall come vpon them: so then they will say, Are not these troubles come vpon me, because God is not with me?

וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃

18 But I will surely hide my face in that day, because of all the euill, which they shall commit, in that they are turned vnto other gods.

ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃

19 Now therefore write ye this song for you, and teach it the children of Israel: put it in their mouthes, that this song may be my witnesse against the children of Israel.

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃

20 For I will bring them into the land (which I sware vnto their fathers) that floweth with milke and honie, and they shall eate, and fil them selues, and waxe fat: then shall they turne vnto other gods, and serue them, and contemne me, and breake my couenant.

כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃

21 And then when many aduersities and tribulations shall come vpon them, this song shall answere them to their face as a witnesse: for it shall not be forgotte out of the mouthes of their posteritie: for I knowe their imagination, which they goe about euen now, before I haue brought them into the lande which I sware.

והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃

22 Moses therefore wrote this song the same day and taught it the children of Israel.

ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃

23 And God gaue Ioshua the sonne of Nun a charge, and said, Be strong, and of a good courage: for thou shalt bring the children of Israel into the lande, which I sware vnto them, and I will be with thee.

ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃

24 And when Moses had made an ende of writing the wordes of this Lawe in a booke vntill he had finished them,

ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃

25 Then Moses commanded the Leuites, which bare the Arke of the couenant of the Lord, saying,

ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃

26 Take the booke of this Lawe, and put ye it in the side of the Arke of the couenant of the Lord your God, that it may be there for a witnes against thee.

לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃

27 For I knowe thy rebellion and thy stiffe necke: beholde, I being yet aliue with you this day, ye are rebellious against the Lord: howe much more then after my death?

כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃

28 Gather vnto me all the Elders of your tribes, and your officers, that I may speake these wordes in their audience, and call heauen and earth to recorde against them.

הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃

29 For I am sure that after my death ye will vtterly be corrupt and turne from the way, which I haue commanded you: therefore euill will come vpon you at the length, because ye will comit euill in the sight of the Lord, by prouoking him to anger through the worke of your hands.

כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃

30 Thus Moses spake in the audience of all the congregation of Israel the wordes of this song, vntill he had ended them.

וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃