Acts 12
1 Nowe about that time, Herod the King stretched forth his hands to vexe certaine of the Church,
| בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ |
2 And he killed Iames the brother of Iohn with the sword.
| וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ |
3 And when he sawe that it pleased the Iewes, he proceeded further, to take Peter also (then were the dayes of vnleauened bread.)
| וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃ |
4 And when he had caught him, he put him in prison, and deliuered him to foure quaternions of souldiers to be kept, intending after the Passeouer to bring him foorth to the people.
| ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃ |
5 So Peter was kept in prison, but earnest prayer was made of ye Church vnto God for him.
| פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ |
6 And when Herod woulde haue brought him out vnto the people, the same night slept Peter betweene two souldiers, bound with two chaines, and the keepers before the doore, kept the prison.
| ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ |
7 And behold the Angel of the Lord came vpon them, and a light shined in the house, and he smote Peter on the side, and raysed him vp, saying, Arise quickely. And his chaines fell off from his handes.
| והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ |
8 And the Angel saide vnto him, Girde thy selfe, and binde on thy sandales. And so he did. Then he said vnto him, Cast thy garment about thee, and follow me.
| ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ |
9 So Peter came out and followed him, and knewe not that it was true, which was done by the Angel, but thought he had seene a vision.
| ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ |
10 Nowe when they were past the first and the second watch, they came vnto the yron gate, that leadeth vnto the citie, which opened to them by it owne accord, and they went out, and passed through one streete, and by and by the Angel departed from him.
| ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ |
11 And when Peter was come to himselfe, he said, Nowe I know for a trueth, that the Lord hath sent his Angel, and hath deliuered me out of the hand of Herod, and from all the wayting for of the people of the Iewes.
| ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ |
12 And as he considered the thing, he came to the house of Marie, the mother of Iohn, whose surname was Marke, where many were gathered together, and prayed.
| הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ |
13 And when Peter knocked at the entrie doore, a maide came foorth to hearken, named Rhode,
| וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ |
14 But when she knew Peters voyce, she opened not the entrie doore for gladnesse, but ranne in, and tolde howe Peter stood before the entrie.
| ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ |
15 But they said vnto her, Thou art mad. Yet she affirmed it constantly, that it was so. Then said they, It is his Angel.
| ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ |
16 But Peter continued knocking, and when they had opened it, and sawe him, they were astonied.
| ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ |
17 And he beckened vnto them with the hand, to hold their peace, and told them how the Lord had brought him out of the prison. And he saide, Goe shewe these things vnto Iames and to the brethren: and he departed and went into an other place.
| והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ |
18 Nowe assoone as it was day, there was no small trouble among the souldiers, what was become of Peter.
| הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ |
19 And when Herod had sought for him, and found him not, he examined the keepers, and commanded them to be led to be punished. And he went downe from Iudea to Cesarea, and there abode.
| ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ |
20 Then Herod was angrie with them of Tyrus and Sidon, but they came all with one accord vnto him, and perswaded Blastus the Kings Chamberlaine, and they desired peace, because their countrey was nourished by the Kings land.
| ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ |
21 And vpon a day appointed, Herod arayed himselfe in royall apparell, and sate on the iudgement seate, and made an oration vnto them.
| ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ |
22 And the people gaue a shoute, saying, The voyce of God, and not of man.
| ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ |
23 But immediatly the Angel of the Lord smote him, because he gaue not glorie vnto God, so that he was eaten of wormes, and gaue vp the ghost.
| ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ |
24 And the worde of God grewe, and multiplied.
| ודבר אלהים הולך ורב׃ |
25 So Barnabas and Saul returned from Hierusalem, when they had fulfilled their office, and tooke with them Iohn, whose surname was Marke.
| וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ |
