2 Chronicles 2
1 Then Salomon determined to builde an house for the Name of the Lord, and an house for his kingdome.
| וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ |
2 And Salomon tolde out seuentie thousand that bare burdens, and fourescore thousande men to hewe stones in the mountaine, and three thousand and sixe hundreth to ouersee them.
| וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֽוֹת׃ |
3 And Salomon sent to Huram the king of Tyrus, saying, As thou hast done to Dauid my father, and didst sende him cedar trees to buylde him an house to dwell in, so do to me.
| וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶֽלֶךְ־צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי וַתִּֽשְׁלַֽח־לוֹ אֲרָזִים לִבְנֽוֹת־לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּֽוֹ׃ |
4 Behold, I buylde an house vnto the Name of the Lord my God, to sanctifie it vnto him, and to burne sweete incense before him, and for the continuall shewbread, and for the burnt offrings of the morning and euening, on the Sabbath dayes, and in the new moneths, and in the solemne feastes of the Lord our God: this is a perpetuall thing for Israel.
| הִנֵּה אֲנִי בֽוֹנֶה־בַּיִת לְשֵׁם ׀ יְהֹוָה אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹֽרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּֽלְמוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם זֹאת עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ |
5 And the house which I buylde, is great: for great is our God aboue all gods.
| וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל כִּֽי־גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכׇּל־הָאֱלֹהִֽים׃ |
6 Who is he then that can be able to buylde him an house, when the heauen, and the heauen of heauens can not conteine him? who am I then that I should buylde him an house? but I do it to burne incense before him.
| וּמִי יַֽעֲצׇר־כֹּחַ לִבְנֽוֹת־לוֹ בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לּוֹ בַיִת כִּי אִם־לְהַקְטִיר לְפָנָֽיו׃ |
7 Sende me nowe therefore a cunning man that can worke in golde, in siluer, and in brasse, and in yron, and in purple, and crimosin and blue silke, and that can graue in grauen worke with the cunning men that are with me in Iudah and in Ierusalem, whom Dauid my father hath prepared.
| וְעַתָּה שְֽׁלַֽח־לִי אִישׁ־חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָֽאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִֽי׃ |
8 Sende mee also cedar trees, firre trees and Algummim trees from Lebanon: for I knowe that thy seruants can skill to hewe timber in Lebanon: and beholde, my seruantes shalbe with thine,
| וּֽשְׁלַֽח־לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵֽהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יֽוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶֽיךָ׃ |
9 That they may prepare me timber in abundance: for the house which I doe buylde, is great and wonderfull.
| וּלְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְהַפְלֵֽא׃ |
10 And behold, I will giue to thy seruants the cutters and the hewers of timber twentie thousand measures of beaten wheate, and twentie thousand measures of barley, and twentie thousand baths of wine, and twentie thousand baths of oyle.
| וְהִנֵּה לַֽחֹטְבִים לְֽכֹרְתֵי הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים ׀ מַכּוֹת לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָֽלֶף׃ |
11 Then Huram King of Tyrus answered in writing which he sent to Salomon, Because the Lord hath loued his people, he hath made thee King ouer them.
| וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶֽלֶךְ־צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל־שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְהֹוָה אֶת־עַמּוֹ נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶֽלֶךְ׃ |
12 Huram sayd moreouer, Blessed be the Lord God of Israel, which made the heauen and the earth, and that hath giuen vnto Dauid the King a wise sonne, that hath discretion, prudence and vnderstanding to buylde an house for the Lord, and a palace for his kingdome.
| וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַיהֹוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃ |
13 Now therefore I haue sent a wise man, and of vnderstanding of my father Hurams,
| וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ־חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִֽי׃ |
14 The sonne of a woman of the daughters of Dan: and his father was a man of Tyrus, and he can skill to worke in golde, in siluer, in brasse, in yron, in stone, and in timber, in purple, in blue silke, and in fine linen, and in crimosin, and can graue in all grauen workes, and broyder in all broydered worke that shalbe giuen him, with thy cunning men, and with the cunning men of my lord Dauid thy father.
| בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּֽהָב־וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כׇּל־פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כׇּל־מַֽחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּֽתֶן־לוֹ עִם־חֲכָמֶיךָ וְֽחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִֽיךָ׃ |
15 Now therefore the wheate and the barley, the oyle and the wine, which my lorde hath spoken of, let him send vnto his seruants.
| וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָֽיו׃ |
16 And we wil cut wood in Lebanon as much as thou shalt neede, and will bring it to thee in raftes by the sea to Iapho, so thou mayest cary them to Ierusalem.
| וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנוֹן כְּכׇל־צׇרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל־יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ |
17 And Salomon nombred al the strangers that were in the land of Israel, after the nombring that his father Dauid had nombred them: and they were found an hundreth and three and fiftie thousand, and sixe hundreth.
| וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כׇּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּֽצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאֽוֹת׃ |
18 And he set seuentie thousande of them to the burden, and fourescore thousande to hewe stones in the mountaine, and three thousande and sixe hundreth ouerseers to cause the people to worke.
| וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת־הָעָֽם׃ |
