1 Chronicles 14
1 Then sent Hiram the King of Tyrus messengers to Dauid, and cedar trees, with masons and carpenters to builde him an house.
| וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃ |
2 Therefore Dauid knewe that the Lord had confirmed him King ouer Israel, and that his kingdome was lift vp on hie, because of his people Israel.
| וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ |
3 Also Dauid tooke moe wiues at Ierusalem, and Dauid begate moe sonnes and daughters.
| ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃ |
4 And these are the names of the children which he had at Ierusalem, Shammua, and Shobab, Nathan, and Salomon,
| ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃ |
5 And Ibhar, and Elishua, and Elpalet,
| ויבחר ואלישוע ואלפלט׃ |
6 And Nogah, and Nepheg, and Iaphia,
| ונגה ונפג ויפיע׃ |
7 And Elishama, and Beeliada, and Eliphalet.
| ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃ |
8 But when the Philistims heard that Dauid was anointed King ouer Israel, all the Philistims came vp to seeke Dauid. And when Dauid heard, he went out against them.
| וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃ |
9 And the Philistims came, and spred them selues in the valley of Rephaim.
| ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃ |
10 Then Dauid asked counsel at God, saying, Shall I goe vp against the Philistims, and wilt thou deliuer them into mine hande? And the Lord saide vnto him, Goe vp: for I will deliuer them into thine hande.
| וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃ |
11 So they came vp to Baal-perazim, and Dauid smote them there: and Dauid said, God hath deuided mine enemies with mine hande, as waters are deuided: therefore they called the name of that place, Baal-perazim.
| ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃ |
12 And there they had left their gods: and Dauid said, Let them euen be burnt with fire.
| ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ |
13 Againe the Philistims came and spread them selues in the valley.
| ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃ |
14 And when Dauid asked againe counsell at God, God said to him, Thou shalt not goe vp after them, but turne away from them, that thou mayest come vpon them ouer against the mulberie trees.
| וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃ |
15 And when thou hearest the noyse of one going in the toppes of the mulberie trees, then goe out to battel: for God is gone foorth before thee, to smite the hoste of the Philistims.
| ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃ |
16 So Dauid did as God had commanded him: and they smote the hoste of the Philistims from Gibeon euen to Gezer.
| ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃ |
17 And the fame of Dauid went out into all landes, and the Lord brought the feare of him vpon all nations.
| ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃ |
