Song of Solomon 3
1 One night when I was lying in bed, I longed for the one I love. I longed for him, but he was nowhere to be found.
| על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו |
2 So I said to myself, “I will get up now and go through the city, looking in its streets and squares for the one I love.” I looked for him but I didn't find him.
| אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות--אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו |
3 The watchmen found me as they went through the city. “Have you seen the one I love?” I asked them.
| מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם |
4 Only a little farther on after I'd passed them I found my love! I held him close and would not let him go until I'd brought him to my mother's house, to the room of the one who conceived me.
| כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו--עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי |
5 Women of Jerusalem, swear to me by the gazelles or the wild deer that you won't disturb our love until the right time.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ |
6 Who is this coming in from the wilderness like a plume of smoke, like a burning sacrifice scented with myrrh and frankincense, with all kinds of imported perfumed powders?
| מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל |
7 Look, it's Solomon's sedan chair, accompanied by sixty of Israel's best warriors.
| הנה מטתו שלשלמה--ששים גברים סביב לה מגברי ישראל |
8 All of them are expert swordsmen who have battle experience. They each carry a sword strapped to the thigh, ready for any night-time attacks.
| כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות |
9 (Solomon's sedan chair was made for him with wood from Lebanon.
| אפריון עשה לו המלך שלמה--מעצי הלבנון |
10 Its posts were covered in silver, and the back was covered in gold. The seat cushion was purple. The interior was lovingly decorated.) Women of Jerusalem,
| עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם |
11 come out! Look, women of Zion! See King Solomon wearing the crown that his mother placed on his head on his wedding day, his happiest day.
| צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה--בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו |
