Psalms 137

1 When we sat down by the rivers of Babylon we wept as we remembered Zion.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 We hung up our harps on the willow trees.

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 For those who had taken us captive asked us for a song—our tormentors wanted us to sing a happy song from Jerusalem.

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 But how could we sing a song dedicated to the Lord in a pagan land?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 If I forget Jerusalem, may my right hand forget how to play;

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 May my tongue stick to the roof of my mouth if I don't remember you—if I don't consider Jerusalem my greatest joy.

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Lord, please remember what the people of Edom did on the day Jerusalem fell, the ones who said “Tear it down! Destroy it down to its foundations!”

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 Daughter of Babylon, you will be destroyed! Happy is the one who pays you back, who does to you what you did to us!

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 Happy is the one who grabs your children and smashes them against the rocks!

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע