Numbers 22
1 The Israelites moved on and camped on the plains of Moab east of the Jordan, opposite Jericho.
| ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו |
2 Balak, son of Zippor, had seen all that the Israelites had done to the Amorites.
| וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי |
3 The Moabites were terrified of the Israelites because there were so many of them. The Moabites dreaded the arrival of the Israelites
| ויגר מואב מפני העם מאד--כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל |
4 and told the leaders of Midian, “This horde will eat up everything we have, just like an ox eats up grass in the field!” (Balak son of Zippor, was king of Moab at that time.)
| ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא |
5 He sent messengers to call Balaam, son of Beor, who lived in Pethor near the Euphrates River in his own country. “Listen, a group of people has arrived here who came from Egypt,” Balak said in his message to Balaam. “There are hordes of them and they present a real threat to me.
| וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו--לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי |
6 Please come immediately and curse these people for me, because they are stronger than me. Maybe then I'll be able to attack them and drive them out of my country because I know that whoever you bless is blessed, and whoever you curse is cursed.”
| ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני--אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר |
7 The Moabite and Midianite leaders departed, taking payment for the fortune-telling with them. When they arrived they gave Balaam the message from Balak.
| וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק |
8 “Stay the night and I'll let you know the answer the Lord gives me,” Balaam told them. So the Moabite leaders stayed there with Balaam.
| ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם |
9 God came to Balaam and asked him, “Who are these men staying with you?”
| ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך |
10 Balaam told God, “Balak, son of Zippor, the king of Moab, sent me this message:
| ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי |
11 ‘Listen, a group of people has arrived here who came from Egypt. There are hordes of them. Please come immediately and curse these people for me. Maybe then I'll be able to fight them and drive them out of my country.’”
| הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו--אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו |
12 But God told Balaam, “You are not to go back with them. You must not curse this people, for they are blessed.”
| ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא |
13 In the morning Balaam got up and said to Balak's messengers, “Go back to where you came from because the Lord has refused to allow me to go with you.”
| ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם |
14 The Moabite leaders left. They returned to Balak, and told him, “Balaam refused to come back with us.”
| ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו |
15 Then Balak sent even more leaders who were more prestigious than before.
| ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה |
16 When they arrived they told Balaam, “This is what Balak son of Zippor says: ‘Please don't let anything stop you from coming to see me,
| ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי |
17 because I will pay you a great deal and follow all the advice you give me. Please come and curse these people for me!’”
| כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה |
18 But Balaam told Balak's officials, “Even if Balak gave me his whole palace full of silver and gold, I couldn't disobey the command of the Lord my God in any way.
| ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב--לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה |
19 Now you should also stay the night so I can see if the Lord has anything else to tell me.”
| ועתה שבו נא בזה גם אתם--הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי |
20 God came to Balaam during the night and told him, “Since these men have come for you, get up and go with them. But only do what I tell you.”
| ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך--אתו תעשה |
21 In the morning Balaam got up, put a saddle on his donkey, and left with the Moabite leaders.
| ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב |
22 God's got angry because Balaam had decided to go. The angel of the Lord came and stood in the road to confront him. Balaam was riding on his donkey, and he was accompanied by his two servants.
| ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו |
23 The donkey saw the angel of the Lord standing in the road holding a drawn sword, so it turned from the road and went into a field. So Balaam beat it to make it go back to the road.
| ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך |
24 Then the angel of the Lord stood in a narrow part of the road that passed between two vineyards, with walls on both sides.
| ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים--גדר מזה וגדר מזה |
25 The donkey saw the angel of the Lord and tried to get past. It pushed up against the wall and crushed Balaam's foot against it. So he beat it again.
| ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה |
26 Then the angel of the Lord went ahead and stood in a narrow place where there was no room to get past, either on the right or the left.
| ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול |
27 The donkey saw the angel of the Lord and lay down under Balaam. He got angry and beat it with his walking stick.
| ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל |
28 The Lord gave the donkey the ability to speak and it said to Balaam, “What have I done to you for you to beat me three times?”
| ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים |
29 “You made me look stupid!” Balaam told the donkey. “If I was holding a sword, I'd kill you now!”
| ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך |
30 But the donkey asked Balaam, “Aren't I the donkey you've ridden all your life right up to today? Have I ever treated you this way before?” “No,” he admitted.
| ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה--ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא |
31 Then the Lord gave Balaam the ability to see the angel of the Lord standing in the road holding a drawn sword. Balaam bowed low and fell facedown on the ground.
| ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו |
32 The angel of the Lord asked him, “Why did you beat your donkey three times? Listen, I have come to confront you because you're being obstinate.
| ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי |
33 The donkey saw me and avoided me three times. If it had not avoided me, by now I definitely would have killed you and allowed the donkey to live.”
| ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי |
34 “I have sinned because I did not realize that you were standing in the road to confront me,” Balaam said to the angel of the Lord, “So if this isn't what you want, I'll go back home.”
| ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי--כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי |
35 The angel of the Lord told Balaam, “No, you can go with the men, but only say what I tell you.” So Balaam continued on with Balak's officials.
| ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק |
36 When Balak found out that Balaam was on his way, he went out to meet him at the Moabite town on the border at the Arnon River, the farthest point of his territory.
| וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול |
37 He said to Balaam, “Didn't you think my call for you to come was urgent? Why didn't you come to me straight away? Did you think I couldn't pay you enough?”
| ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך--למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך |
38 “Look, I'm here with you now, aren't I?” Balaam replied. “But do you think I can just say anything? I can only speak the words that God gives me to say.”
| ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך--עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי--אתו אדבר |
39 So Balaam went with Balak and they arrived at Kiriath-huzoth.
| וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות |
40 Balak sacrificed cattle and sheep, and he shared with meat with Balaam and the leaders who were with him.
| ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו |
41 The next morning Balak took Balaam up to Bamoth-baal. From there he could see the extent of the Israelite camp.
| ויהי בבקר--ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם |
