Job 30
1 But now people much younger than me laugh at me; people whose fathers I would not put to work with my sheepdogs.
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ |
2 They are too weak to be any use to me; they're all worn-out.
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ |
3 Thin through hunger and want, they try to eat the dry ground in the dark, desolate wilderness.
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ |
4 There they pick desert herbs and the leaves of bushes, and eat the roots of broom trees.
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ |
5 They were driven out of the community.
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ |
6 People shouted after them as if they were thieves. They have to live in dangerous ravines, in caves and among the rocks.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ |
7 They shout out like animals among the bushes; they huddle together in the weeds for shelter.
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ |
8 They are foolish, nameless people that have been driven from the land.
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ |
9 Yet now they mock me in their songs; I have become a joke to them!
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ |
10 They despise and shun me; they don't hesitate to spit in my face.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ |
11 God has made my bowstring loose and humbled me.
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ |
12 The rabble rise up against me, they send me running; like a city under siege they devise ways to destroy me.
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ |
13 They cut off my way of escape; they bring about my downfall and do this without anyone's help.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ |
14 They come in through a wide breach; they rush in as the wall comes tumbling down.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ |
15 Terrors overcome me; my honor is blown away by the wind; my salvation vanishes like a cloud.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ |
16 And now my life is ebbing away; every day despair grips me.
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ |
17 At night my bones are in agony; the pain gnaws at me and never stops.
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ |
18 God grabs me roughly by my clothes; he pulls me by the collar of my shirt.
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ |
19 He has thrown me in the mud; he has humbled me like dust and ashes.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ |
20 God, I cry to you but you don't answer; I stand before you, but you don't even notice me.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ |
21 You have turned cruel to me; you use your power to make me suffer.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ |
22 You pick me up and blow me along in the wind; tossing me about in the whirlwind.
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ |
23 I know you're taking me to my death, to the place where all the living go.
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ |
24 Who would want to kick a man when he is down, when they cry for help in their time of trouble?
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ |
25 Didn't I weep for those having hard times? Didn't I grieve at what the poor suffered?
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ |
26 But when I looked for good, only evil came, and when I waited for the light, all that came was darkness.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ |
27 Inside I am in turmoil, it never stops; I face days of despair.
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ |
28 I am so depressed; seeing the sun doesn't help. I stand up in the assembly and cry for help.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ |
29 I am like a brother to the jackals, a companion to owls.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ |
30 My skin turns black on me; and my bones burn within me.
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ |
31 My lyre only plays sad songs, and my pipe is the voice of those who weep.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ |
