Job 3
1 After this Job began speaking, cursing the day of his birth.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 He said,
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 “Wipe out the day I was born, and the night when it was announced that a boy had been conceived.
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 Turn that day to darkness. God above should not remember it. Don't let light shine on it.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Take it back, darkness and death-shadow. A black cloud should overshadow it. It should be as terrifying as the darkness of an eclipse during the day.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 Blot out that night as if it never existed. Don't count it on the calendar. Don't let it have a day in any month.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Let that night be childless, with no sounds of happiness heard.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Those who place curses on certain days should curse it, those who have the power to raise Leviathan.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Its early morning stars should stay dark. Looking for light, may none come, may it not see the glimmer of dawn
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 for it did not shut my mother's womb to prevent me from seeing trouble.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Why wasn't I stillborn? Why didn't I die at birth?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Why was there a lap for me to lie on, or breasts for me to suck?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 For now I would be lying down in peace. I would be sleeping and at rest,
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 along with the kings of this world and their officials whose palaces now lie in ruins,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 or with noblemen who collected gold and filled their houses with silver.
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 Why wasn't I a miscarriage, buried in secret, a baby who never saw the light?
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 There in the grave the wicked give no more trouble, and those whose strength is gone have their rest.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 There prisoners take it easy—they don't hear the commands of their oppressors.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 Both small and great are there, and slaves are freed from their masters.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Why does God give life to those who are suffering, living bitterly miserable lives,
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 those who are waiting for death that does not come and who are looking for death more desperately than hunting for treasure?
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 They're so incredibly happy when the reach the grave!
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 Why is light given to someone who doesn't know where they're going, someone God has fenced in?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 My groans are the bread I eat; my raging tears are the water I drink.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 For all that I feared has happened to me; everything that I dreaded has come upon me.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 I have no peace, no quiet, no rest. All that comes is rage.”
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
