Job 16
1 Job replied,
| ויען איוב ויאמר |
2 “I've heard all this before. You are comforters who just cause trouble!
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם |
3 Will your windy speeches never cease? What's bothering you that you have to answer me?
| הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה |
4 I could talk like you do if you were in my place, stringing words together to criticize you, ridiculing you with a toss of my head.
| גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי |
5 I could build you up by my mouth speaking words; the movement of my lips would ease your pain.
| אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך |
6 For me, if I speak it doesn't ease my pain, and if I don't speak the pain is still there.
| אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך |
7 God, you have worn me out. You have destroyed my whole family.
| אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי |
8 You have made me shrivel up, which is a witness against me; my thin body testifies against me.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה |
9 He has torn me apart in his anger; in his hostility he has gnashed his teeth at me; my enemy pierces me with his fierce look.
| אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי |
10 People stare at me with their mouths wide open, they slap me on my cheeks to mock me, they crowd around me to attack me.
| פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון |
11 God has handed me over to evil people; he has thrown me into their hands.
| יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני |
12 I was living in peace and he smashed me to pieces. He grabbed me by the neck and dashed me to pieces. He set me up as his target.
| שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה |
13 His archers surround me. His arrows pierce my kidneys without mercy. He pours out my gall on the ground.
| יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי |
14 Like a wall he breaks me down, breach upon breach, rushing at me like a warrior.
| יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור |
15 I have sown sackcloth to cover my skin; my strength lies broken in the dust.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני |
16 My face is red from crying and dark shadows surround my eyes,
| פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות |
17 although I have done nothing wrong and my prayer is pure.
| על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה |
18 Earth, do not cover up my blood. May my cry find no place to hide.
| ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי |
19 Look, right now my witness is in heaven; the one who speaks for me is on high.
| גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים |
20 My friends scorn me, but my eyes pour out tears to God.
| מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני |
21 I want my witness to speak for me with God as someone does for their friend.
| ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו |
22 For in a few short years I shall go down that road from which I shall not return.
| כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך |
