Isaiah 15

1 A message about Moab. The town of Ar in Moab is devastated, destroyed in a single night! The town of Kir in Moab is devastated, destroyed in a single night!

משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

2 The people of Dibon go up to their temple to weep at its high places. The Moabites weep over the towns of Nebo and Medeba. Every head has been shaved, every beard has been cut off in mourning.

עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

3 They wear sackcloth in their streets. On the rooftops and in the open squares they all weep, falling down crying.

בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

4 The people of Heshbon and Elealeh cry out in sadness, their voices heard as far as Jahaz. That's why even the bravest soldiers of Moab shout—because they're so terrified.

ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

5 I weep over Moab. Moabite refugees run all the way to Zoar and to Eglath-shelishiyah. Weeping they go up Luhith hill; crying for their destruction they walk along the road to Horonaim.

לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

6 The waters of Nimrim have all dried up. The grass is withered, all the vegetation has disappeared—nothing green is left.

כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

7 Everything they had gained, all their possessions, they have to carry across Willow River.

על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

8 Their cry of grief echoes through the whole country of Moab; their wailing and mourning extends all the way from Eglaim to Beer-elim.

כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

9 River Dimon is full of blood, but I will bring more upon the town of Dimon—a lion to attack the Moabite refugees and those who are left in the country.

כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃