Genesis 41
1 A full two years later, Pharaoh had a dream that he was standing beside the River Nile.
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר |
2 He saw seven cows coming up from the river. They looked well-fed and healthy as they grazed among the reeds.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו |
3 Then he saw another seven cows that came up behind them. They looked ugly and skinny as they stood beside the other cows on the bank of the Nile.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר |
4 Then the ugly, skinny cows ate the well-fed, healthy cows. Then Pharaoh woke up.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה |
5 Pharaoh fell asleep again and had a second dream. Seven heads of grain were growing on one stalk, ripe and healthy.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות |
6 Then seven heads of grain grew up after them, thin and dried by the east wind.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן |
7 The seven thin and dried heads of grain swallowed up the ripe and healthy ones. Then Pharaoh woke up and realized he'd been dreaming.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום |
8 The next morning Pharaoh was worried by his dreams, so he sent for all the magicians and wise men in Egypt. Pharaoh told them about his dreams, but no one could interpret their meaning for him.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה |
9 But then the chief cupbearer spoke up. “Today I've just remembered a bad mistake I've made,” he explained.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום |
10 “Your Majesty was angry with some of your officials and you imprisoned me in the house of the commander of the guard, along with the chief baker.
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים |
11 We each had a dream. They were different dreams, each with its own meaning.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו |
12 A young Hebrew was there with us, a slave of the commander of the guard. When we told him our dreams, he interpreted for us the meaning of our different dreams.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר |
13 Everything happened just as he said it would—I was given back my job and the baker was hanged.”
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה |
14 Pharaoh summoned Joseph, and they quickly brought him from the prison. After he'd shaved and changed his clothes, he was presented to Pharaoh.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה |
15 Pharaoh said to Joseph, “I had a dream, but no one can interpret its meaning. But I've heard that when someone tells you a dream you know how to interpret it.”
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו |
16 “It's not me who can do this,” Joseph replied. “But God will explain its meaning to set Your Majesty's mind at rest.”
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה |
17 Pharaoh explained to Joseph, “In my dream I was standing on the bank of the Nile.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר |
18 I saw seven cows coming up from the river. They looked well-fed and healthy as they grazed among the reeds.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו |
19 Then I saw another seven cows that came up behind them. They looked sickly and ugly and skinny—I've never seen such ugly cows in the whole of Egypt!
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע |
20 These skinny, ugly cows ate the first seven healthy-looking cows.
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת |
21 But afterwards you couldn't tell they'd eaten them because they looked just as skinny and ugly as before. Then I woke up.
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ |
22 Then I fell asleep again. In my second dream I saw seven heads of grain growing on one stalk, ripe and healthy.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות |
23 Then seven heads of grain grew up after them, withered and thin and dried by the east wind.
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם |
24 The seven thin heads of grain swallowed up the healthy ones. I told all this to the magicians, but none of them could explain its meaning to me.”
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי |
25 “Pharaoh's dreams mean the same thing,” Joseph responded. “God is telling Pharaoh what he is going to do.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה |
26 The seven good cows and the seven good heads of grain represent seven good years of harvest. The dreams mean the same thing.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא |
27 The seven skinny and ugly cows that came after them and the seven thin heads of grain dried by the east wind represent seven years of famine.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב |
28 It's just as I told Your Majesty—God has shown Pharaoh what he is going to do.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה |
29 There are going to be seven years with plenty of food produced throughout the whole country of Egypt.
| הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים |
30 But after them will come seven years of famine. People will forget the time when there was plenty of food throughout Egypt. Famine will ruin the country.
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ |
31 The time of plenty will be completely forgotten because the famine that follows it will be so terrible.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד |
32 The fact that the dream was repeated twice means that it has definitely been decided by God, and that God is going to do this soon.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו |
33 So Your Majesty should choose a man with insight and wisdom, and put him in charge of the whole country of Egypt.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים |
34 Your Majesty should also appoint officials to be in charge of the land, and have them collect one-fifth of the produce of the country during the seven years of plenty.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע |
35 They should collect all the food during the good years that are soon coming, and store the grain under Pharaoh's authority, keeping it under guard to provide food for the towns.
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו |
36 This will be a food reserve for the country during the seven years of famine so that the people won't die of starvation.”
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב |
37 Pharaoh and all his officials thought Joseph's proposal was a good idea.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו |
38 So Pharaoh asked them, “Where can we find a man like this who has the spirit of God in him?”
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו |
39 Then Pharaoh spoke to Joseph, telling him, “Since God has revealed to you all this, and there's no one like you with such insight and wisdom,
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך |
40 you will be in charge of all my affairs, and all my people will obey your orders. Only I with my status as king will be greater than you.”
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך |
41 Then Pharaoh said to Joseph, “Look, I'm putting you in charge of the whole country of Egypt.”
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים |
42 Pharaoh took off his signet ring from his finger and put it on Joseph's finger. He dressed him in fine linen clothes and placed a golden chain around his neck.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו |
43 He had Joseph ride in the chariot designated for his second-in-command while his attendants went ahead, shouting, “Bow down!” This is how Pharaoh gave Joseph authority over all of Egypt.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים |
44 Then Pharaoh told Joseph, “I am Pharaoh, but without your permission nobody will lift a hand or a foot anywhere in the whole country.”
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים |
45 Pharaoh gave Joseph the name Zaphenath-paneah, and arranged for him to marry Asenath, the daughter of Potiphera, priest of On. This is how Joseph rose to power over the whole of Egypt.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים |
46 Joseph was thirty when he started working for Pharaoh, king of Egypt. After he had left Pharaoh, Joseph traveled on an inspection tour throughout Egypt.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים |
47 During the seven years of good harvests, the land produced plenty of food.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים |
48 He collected all the food during the seven good years, and he stored the grain produced in the local fields in each town.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה |
49 Joseph piled up so much grain that it was like the sand of the seashore. Eventually he stopped keeping records because there was just so much!
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר |
50 It was during this time, before the years of famine came, that Joseph had two sons by Asenath, the daughter of Potiphera, priest of On.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און |
51 Joseph named his firstborn Manasseh, because he said, “The Lord has made me forget all my troubles and all my father's family.”
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי |
52 His second son he named Ephraim, because he said, “God has made me fruitful in the country of my misery.”
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי |
53 The seven years of plenty in Egypt came to an end,
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים |
54 and the seven years of famine began, just as Joseph had said. There was famine in all the other countries but the whole of Egypt had food.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם |
55 When all of Egypt was hungry, the people cried out to Pharaoh for food, and he told everyone, “Go and see Joseph and do whatever he tells you.”
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו |
56 The famine had spread all over the country so Joseph opened all the storehouses and sold grain to the people of Egypt. The famine was very bad in Egypt,
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים |
57 in fact the famine was very bad everywhere, so people from other countries all around came to Egypt to buy grain from Joseph.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ |
