Genesis 21
1 The Lord came to help Sarah as he'd said he would. The Lord did for Sarah what he'd promised.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר |
2 She became pregnant and had a son for Abraham when he was old, at the exact time God said she would.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים |
3 Abraham named their son Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה--יצחק |
4 Abraham circumcised him when Isaac was eight days old, following God's command.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים |
5 Abraham was 100 when Isaac was born.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו |
6 Sarah declared, “God has made me laugh, and all those who hear about this will laugh with me.”
| ותאמר שרה--צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי |
7 She also said, “Would anyone have announced to Abraham that Sarah was going to have children to nurse? But now I have had a son for Abraham even when he was old!”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו |
8 The baby grew up, and on the day Isaac was weaned Abraham held a large feast.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק |
9 But Sarah noticed that Ishmael, Hagar the Egyptian's son she'd had for Abraham, was making fun of Isaac.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם--מצחק |
10 So she went to Abraham and told him, “You have to get rid of this slave woman and this son of hers! A slave woman's son is not going to be one of your heirs and inherit together with my son Isaac!”
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק |
11 Abraham felt very bad about it because Ishmael was his son.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו |
12 But God told Abraham, “Don't feel bad about the boy and the slave woman. Do whatever Sarah tells you, because it's through Isaac that your descendants will be counted.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך--כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע |
13 Don't worry—I will also make the son of the slave woman into a nation because he's your son.”
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא |
14 Abraham got up early the next morning. He packed up some food and a skin of water which he gave to Hagar, putting them on her shoulder. Then he sent her and the boy away. She left and wandered through the Desert of Beersheba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד--וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע |
15 When the water ran out, she left the boy under one of the bushes.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם |
16 She went and sat down some way off, a few hundred yards away, saying, “I can't bear to watch my son die!” As she sat down she burst into tears.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך |
17 God heard the boy's cries, and the angel of God called to Hagar from heaven and asked her, “What's the matter, Hagar? Don't be afraid! God has heard the boy crying from where he is.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם |
18 Get up, go over and help the boy up, and encourage him, for I will make him into a great nation.”
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו |
19 God opened her eyes and she saw a well nearby. She went and filled the skin with water and gave the boy a drink.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער |
20 God blessed Ishmael and he grew up, living in the desert. He became a skilled archer.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת |
21 He lived in the Desert of Paran. His mother chose a wife for him from the land of Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים |
22 Around this time Abimelech came with Phicol, the commander of his army, to see Abraham. “God blesses you in everything you do,” Abimelech said.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה |
23 “So swear to me right here and now that you won't betray me, my children, or my descendants. In the same way I've proved I'm trustworthy to you, do the same to me and my country where you're currently living.”
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה |
24 “I so swear,” Abraham replied.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע |
25 Then Abraham raised an issue with Abimelech of a well that Abimelech's servants had taken by force.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך |
26 “I don't know who did this, and you didn't mention it before. I haven't heard anything about it until today,” Abimelech responded.
| ויאמר אבימלך--לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי--בלתי היום |
27 Then Abraham gave Abimelech some of his sheep and cattle, and the two of them made an agreement.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית |
28 Abraham also separated out seven female lambs from the flock.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן--לבדהן |
29 “What are these seven female lambs for that you've separated from the flock?” Abimelech asked.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה |
30 “I'm giving you these seven female lambs in return for your admission that I dug this well,” Abraham replied.
| ויאמר--כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת |
31 That's why he called the place Beersheba, because the two of them swore and oath to each other.
| על כן קרא למקום ההוא--באר שבע כי שם נשבעו שניהם |
32 After making the agreement at Beersheba, Abimelech and Phicol the commander of his army left and went home to the country of the Philistines.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים |
33 Abraham planted a tamarisk tree in Beersheba and there he worshiped the Lord, the Eternal God.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם--בשם יהוה אל עולם |
34 Abraham lived in the country of the Philistines for a long time.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים |
