Genesis 15
1 After all this had happened, God spoke to Abram in a vision, telling him, “Don't be afraid, Abram! I am your protector, and your truly great reward!”
| אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך--שכרך הרבה מאד |
2 But Abram replied, “Lord God, what good is whatever you give me? I don't have any children, and the heir to all that I have is Eliezer of Damascus.”
| ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר |
3 Abram went on to complain, “Look! You haven't given me any children, so a servant from my household has to be my heir!”
| ויאמר אברם--הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי |
4 But then the Lord told him, “This man won't be your heir. Your heir will be your very own son.”
| והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך |
5 The Lord took Abram outside and said to him, “Look up at the sky. See if you can count the stars! That's how many descendants you will have!”
| ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים--אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך |
6 Abram trusted what the Lord said, and so the Lord counted Abram as being in a right relationship with him.
| והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה |
7 The Lord also told him, “I am the Lord, who led you from Ur of the Chaldeans to give you this land for you to own.”
| ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים--לתת לך את הארץ הזאת לרשתה |
8 “But Lord God, how can I be certain that I will own it?” Abram asked.
| ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה |
9 The Lord told him, “Bring me a cow, a goat, and a ram, all of them three years old, together with a dove and a young pigeon.”
| ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל |
10 So Abram took and killed the three animals. Then he cut them in half, and placed each half opposite the other. However, he didn't cut the birds in half.
| ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר |
11 When vultures flew down on the carcasses, Abram frightened them off.
| וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם |
12 As the sun went down, a deep sleep came over Abram, and at the same time a dense and terrifying darkness fell on him.
| ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו |
13 The Lord explained to Abram, “You can be absolutely sure that your descendants will be strangers in a foreign land, where they will be slaves and mistreated for 400 years.
| ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם--ארבע מאות שנה |
14 However, I will punish the nation that makes them slaves, and later on they will leave, taking many valuable possessions with them.
| וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול |
15 But as for you, you will die in peace and be buried, having lived a good long life.
| ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה |
16 Four generations later your descendants will come back here to live, because right now the sins of the Amorites have not reached their full extent.”
| ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה |
17 After the sun set and it grew dark, suddenly a smoking furnace and a flaming torch appeared and passed between the halves of the animal carcasses.
| ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה |
18 This is how the Lord made an agreement with Abram that day and promised him, “I'm giving this land to your descendants. It extends from the Wadi of Egypt to the great Euphrates River,
| ביום ההוא כרת יהוה את אברם--ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת |
19 and includes the territory of the Kenites, Kenizzites, Kadmonites,
| את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני |
20 Hittites, Perizzites, Rephaites,
| ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים |
21 Amorites, Canaanites, Girgashites, and Jebusites.”
| ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי |
