Esther 5
1 Three days later Esther put on her royal robes and went and stood in the inner court of the king's palace, opposite the king's hall. The king was sitting on his royal throne in the king's hall, facing the entrance.
| ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית |
2 When the king saw Queen Esther standing in the inner court she won his approval so he acted favorably by holding out his scepter to her. So Esther went over and touched the end of the scepter.
| ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר--נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט |
3 The king asked her, “What is it, Queen Esther? What do you want? I'll give it to you, as much as half my empire!”
| ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך |
4 Esther replied, “If it please Your Majesty, may the king and Haman come today to a dinner I have prepared for him.”
| ותאמר אסתר אם על המלך טוב--יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו |
5 “Bring Haman here at once so we can do what Esther has requested,” the king ordered. The king and Haman went to the dinner that Esther had prepared.
| ויאמר המלך--מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר |
6 As they drank their wine, the king asked Esther, “What are you really asking for? It will be given to you. What do you want? You shall have it, as much as half my empire!”
| ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש |
7 Esther answered, “This is what I'm asking for, and this is what I want.
| ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי |
8 If the king looks on me favorably, and if it please Your Majesty to grant my request and do as I ask, may the king and Haman come to a dinner I will prepare for them. Tomorrow I will answer Your Majesty's question.”
| אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי--יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך |
9 When Haman left that day he was very happy and pleased with himself. But when he saw Mordecai at the palace gate and that he didn't stand up or tremble with fear before him, Haman was furious with Mordecai.
| ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו--וימלא המן על מרדכי חמה |
10 However, Haman controlled himself and he went home. There he invited his friends over. Once they and his wife Zeresh had gathered,
| ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו |
11 Haman went into great detail about how much money and possessions he had, and how many children, and how the king had made him so important by promoting him above all the other nobles and officials.
| ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך |
12 “Added to all that,” Haman went on, “I was the only other person Queen Esther invited to come to a dinner she had prepared for the king. I'm also invited by her to eat together with the king tomorrow.”
| ויאמר המן--אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך |
13 Then he said, “But all of this is worthless to me while I keep on seeing Mordecai the Jew sitting at the palace gate.”
| וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי--יושב בשער המלך |
14 His wife Zeresh and his friends told him, “Arrange for a pole to be set up, fifty cubits high. Then, in the morning, go and ask the king to have Mordecai impaled on it. Afterwards, you'll be happy as you go with the king to the dinner.” Haman thought this was good advice, so he had the pole set up.
| ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ |
