Daniel 5
1 King Belshazzar held a great feast for one thousand of his nobles, and he was drinking wine with them.
| בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃ |
2 Under the wine's influence Belshazzar ordered his servants to bring in the cups and bowls of gold and silver his father Nebuchadnezzar had taken from the Temple in Jerusalem so that he and his nobles, his wives and concubines, could drink from them.
| בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ |
3 So they brought in the gold cups and bowls that had been taken from the Temple of God in Jerusalem. The king and his nobles, his wives and concubines, drank from them.
| באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ |
4 As they drank wine they praised their gods—idols made of gold, silver, bronze, iron, wood, and stone.
| אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃ |
5 Immediately the fingers of a human hand appeared, writing on the plaster wall of the king's palace, opposite the lampstand. The king watched the hand as it wrote.
| בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃ |
6 His face turned pale, and he became very frightened. His legs gave way and his knees knocked together.
| אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃ |
7 The king shouted, “Bring in the enchanters and astrologers and diviners!” He told these wise men of Babylon, “Anyone who can read this writing and explain it to me will be clothed in purple and have a gold chain placed around his neck, and he will become the third highest ruler in the kingdom.”
| קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ |
8 However, after all the king's wise men had come in, they could not read the writing or explain to him what it meant.
| אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃ |
9 This made King Belshazzar even more frightened and his face grew even paler. His nobles also were in panic.
| אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃ |
10 When the queen mother heard the noise the king and the nobles were making she went to the banquet hall. She said to Belshazzar, “May Your Majesty the king live forever! Don't be frightened! Don't look so pale!
| מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃ |
11 There's a man in your kingdom who has the spirit of the holy gods in him. In your father's time he was found to have understanding and insight, and wisdom like that of the gods. Your Majesty's father, King Nebuchadnezzar put him in charge of the magicians, enchanters, astrologers, and diviners. Your father did this
| איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃ |
12 because Daniel, (called Belteshazzar by the king) was found to have an excellent mind, full of understanding and insight, and also able to interpret dreams, explain mysteries, and solve difficult problems. Call Daniel in and let him explain what this means to you.”
| כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ |
13 So Daniel was brought in before the king. The king asked him, “Are you Daniel, one of the prisoners my father the king brought from Judah?
| באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃ |
14 I have heard about you, that the spirit of the gods is in you, and that you were found to have understanding, insight, and great wisdom.
| ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃ |
15 Just now the wise men and enchanters were brought before me to read this writing and explain it to me, but they weren't able to do so—they couldn't tell me what it meant.
| וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃ |
16 However, I'm told that you are able to give interpretations and solve difficult problems. If you can read this writing and explain it to me, you will be clothed in purple and have a gold chain placed around your neck, and you will become the third highest ruler in the kingdom.”
| ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ |
17 Daniel answered the king, “Keep your gifts and give your rewards to another. Even so I will read the writing to Your Majesty and explain to you what it means.
| באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃ |
18 Your Majesty, the Most High God gave your father Nebuchadnezzar this kingdom, and power, glory, and majesty.
| אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ |
19 Because of the power he gave him, people of every nation and language trembled with fear before him. Those he wished to kill were killed, and those he wished to live were allowed to live. Those he wanted to honor were honored, and those he wanted to humble were humbled.
| ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃ |
20 But when he became arrogant and hard-hearted, acting proudly, he was removed from his royal throne and his glory was taken away from him.
| וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ |
21 He was driven away from human society and his mind became like that of an animal. He lived with the wild donkeys and ate grass like cattle, and he was soaked with the dew of heaven until he acknowledged that the Most High rules over human kingdoms, and that he gives them to whoever he chooses.
| ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃ |
22 But you, Belshazzar, his son, have not humbled yourself, even though you knew all this.
| ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ |
23 You have arrogantly defied the Lord of heaven and you had the cups and bowls of his Temple brought to you. You and your nobles, your wives and concubines, drank wine from them as you praised gods made of silver, gold, bronze, iron, wood, and stone that can't see or hear or know anything. But you have not honored God who holds in his hand your very breath and everything you do.
| ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃ |
24 That's why he sent the hand to write this message.
| באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃ |
25 What was written on the wall was this: ‘Number, number, weigh, divide.’
| ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃ |
26 Here is the meaning: Number—God has numbered your reign and brought it to an end.
| דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃ |
27 Weighed—you have been weighed on the balances and you were found lacking.
| תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃ |
28 Divided—your kingdom has been divided and given to the Medes and the Persians.”
| פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃ |
29 Then Belshazzar gave the order and Daniel was clothed in purple and had a gold chain placed around his neck. He was proclaimed the third highest ruler in the kingdom.
| באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃ |
30 On that very night Belshazzar, king of the Babylonians, was killed
| בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃ |
31 and Darius the Mede was given the kingdom at the age of sixty-two.
| ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃ |
