2 Chronicles 35
1 Josiah held a Passover for the Lord in Jerusalem, and the Passover lamb was killed on the fourteenth day of the first month.
| ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון |
2 He assigned the priests to their respective duties and encouraged them in their ministry at the Lord's Temple.
| ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה |
3 Josiah told the Levites who taught all Israel and were holy to the Lord, “Place the holy Ark in the Temple built by Solomon, son of David, king of Israel. It's not necessary for you to carry it around on your shoulders any more. Your responsibility now is to serve the Lord your God and his people Israel.
| ויאמר ללוים המבונים (המבינים) לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל |
4 Get yourselves ready for service in your divisions, by families, according to the instructions given by David, king of Israel, and his son Solomon.
| והכונו (והכינו) לבית אבותיכם כמחלקותיכם--בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו |
5 Then you are to stand in the sanctuary to assist the lay people according to family divisions, following the assignments according to your Levite family divisions.
| ועמדו בקדש לפלוגת בית האבות לאחיכם בני העם--וחלקת בית אב ללוים |
6 Sacrifice the Passover lambs, purify yourselves, and be ready to help the people who come to fulfill the requirements given by the Lord through Moses.”
| ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה |
7 Josiah contributed as Passover offerings for all the people who were present 30,000 lambs and goats, and 3,000 bulls, all from his own flocks and herds.
| וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך |
8 His officials contributed freely to the people, to the priests, and to the Levites. Hilkiah, Zechariah, and Jehiel, who were in charge of God's Temple, gave the priests as Passover offerings 2,600 Passover lambs and 300 bulls.
| ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים--הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות |
9 The leaders of the Levites, Conaniah, and Shemaiah and Nethanel his brothers, and Hashabiah and Jeiel and Jozabad, gave the Levites as Passover offerings 5,000 lambs and young goats and 500 bulls.
| וכונניהו (וכנניהו) ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד--שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות |
10 Once the preparations had been completed, the priests stood where they had been assigned and the Levites took their places in their divisions as the king had ordered.
| ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך |
11 They killed the Passover lambs, the priests sprinkled the blood they were given on the altar, while the Levites skinned the sacrifices.
| וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים |
12 They put to one side the burnt offerings to be given to the families of the lay people, by division, to offer to the Lord, as required in the Book of Moses. They did the same thing with the bulls.
| ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר |
13 They roasted the Passover sacrifices on the fire as requires, and they boiled the holy offerings in pots, caldrons, and pans, and took them quickly to the lay people.
| ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם |
14 After that they prepared food from the offerings for themselves and for the priests, because the priests, the descendants of Aaron, were busy presenting burnt offerings and fat until night came. So the Levites did this work for themselves and for the priests, the descendants of Aaron.
| ואחר הכינו להם ולכהנים--כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן |
15 The singers, the descendants of Asaph, were in their places following the instructions given by David, Asaph, Heman, and Jeduthun, the king's seer. The gatekeepers in charge at each gate did not need to leave, because their fellow Levites provided for them.
| והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם--כי אחיהם הלוים הכינו להם |
16 So on that day the whole Passover service of the Lord was took place, including the presenting of burnt offerings on the altar of the Lord, as King Josiah had ordered.
| ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה--כמצות המלך יאשיהו |
17 The Israelites who were there also celebrated Passover at that time, and also the Feast of Unleavened Bread for the following seven days.
| ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים |
18 No Passover like this had been held in Israel since the time of Samuel the prophet. None of the kings of Israel had ever held a Passover like the one that Josiah observed with the priests, the Levites, all of Judah, the Israelites who were there, and the people of Jerusalem.
| ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם |
19 This Passover was observed in the eighteenth year of the reign of Josiah.
| בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו--נעשה הפסח הזה |
20 After all this work that Josiah had carried out in restoring the Temple, King Neco of Egypt was leading his army to fight at Carchemish near the Euphrates, and Josiah went to confront him.
| אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו |
21 Neco sent messengers to him, saying, “What argument is there between you and me, king of Judah? I have not come to attack you today, because I'm fighting with another kingdom. God told me I should hurry, so stop obstructing God, who is with me, or he'll destroy you!”
| וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך |
22 But Josiah did not turn away and leave. Instead, he disguised himself so he could fight Neco in battle. He ignored Neco's message that came from God, and went to fight him on the Plain of Megiddo.
| ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו |
23 There archers shot King Josiah. He called out those beside him, “Get me out of the battle, because I'm badly wounded!”
| וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד |
24 So they carried him out of his chariot, and took him back in his second chariot to Jerusalem, where he died. Josiah was buried in the tomb of his forefathers. All Judah and Jerusalem wept for him.
| ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו |
25 Then Jeremiah wrote a lament over Josiah, and to this day male and female choirs sing sad songs about Josiah. They have become a part of what is regularly sung in Israel, and they are recorded in the Book of Laments.
| ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות |
26 The rest of what Josiah did, along with his acts of loyalty following what is written in the Law of the Lord,
| ויתר דברי יאשיהו וחסדיו--ככתוב בתורת יהוה |
27 all his actions, from beginning to end, are recorded in the Book of the Kings of Israel and Judah.
| ודבריו הראשנים והאחרנים--הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה |
